קנאה

שלום ד"ר רובינשטיין רציתי לדעת אם יש מונח שנקרא קנאה רגשית - קנאה ביכולת של אחרים להרגיש. אני כנראה תקועה בשלב מאוד אינפנטילי בהתפתחות הרגשית שלי ולכן אני מקנאה כמעט בכל דבר שיש לאחרים: בין אם זה בהצלחה חומרית, הישגים, מעמד, זוגיות ועוד אבל בעיקר אני מקנאה ביכולת שלהם להרגיש ולהתחבר אל הזולת שכן אני לבד ומזה הרבה שנים. מכיון שאני מודעת לבעיה שלי אני כועסת נורא על עצמי ועל כל העולם ולא מצליחה להגיע לתיקון המצב ולא להשלמה איתו. אני בטיפול ולטענת המטפל שלי, שלדעתי לא בדיוק מבין את מהות הקנאה הזו, מדובר בקנאה פתולוגית. האם יש אור בקצה המנהרה? איך אפשר לא להתפוצץ מקנאה כשמסביב הכל נראה כל כך "נורמלי" ואילו אצלי השנים עוברות ותמיד מפריד מסך ביני לבין העולם?

שלום לך, עם כל ההזדהות שיש לי לכאב שאת חשה, התרשמותי היא שאת מאוד מחמירה עם עצמך. לפי התובנות שאת מגלה ויכולת ההתבטאות הרגשית שלך, לא נראה לי שאת תקועה בשלב התפתחותי כה מוקדם, אלא להפך: את מפותחת מספיק רגשית כדי לבטא במילים ברורות את מה שהרבה אנשים במצבך היו חוששים לבטא בצורה כה נוקבת. קנאה היא רגש טבעי ביותר שיש לתת לו לגטימציה. בגלל נורמות וערכים חברתיים-תרבותיים אנשים בעל מבנה אישיות כמו שלך כועסים על עצמם בשל קנאתם. כהערת אגב, שלא אמורה לשכנע אותך, כדאי אולי לציין שהאנשים סביבך אינם כל כך "נורמאלים" ו"מאושרים" כפי שהם נראים לך, אלא סביר להניח שהם פחות נותנים לעצמם ולך דו"ח על קשייהם וחולשותיהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין