שקרים

אני בת 17 וחצי, סיימתי תיכון יש לי עבודה וחברים טובים ואני מחכה לתאריך הגיוס שלי. רק לאחרונה שמתי לב שאני משקרת המון. לא רק אם אני רוצה להתחמק ממשהו אלא סתם, גם בעניינים של יום-יום. אני לא יודעת מאיפה המילים מגיעות ופתאום אני ממציאה סיפורים שלמים, לפעמים כדי לחזק את עצמי או "לשפר" את מה שקורה לי ולפעמים סתם, פשוט סתם. גם אם יעבור עלי היום הכי כיפי ואני יהיה ממש מרוצה אני ישקר בנוגע למשהו. אני פגעתי בהמון אנשים תוך כדי, לפעמים זה מפריע לי קצת אבל אז רגשות האשם עוברות, ולפעמים בכלל לא אכפית לי. לא פעם השקרים שלי גרמו לכך שאצטרך לעזוב מקום עבודה או לנתק קשר עם מישהו כי זה היה קשה מדי להמשיך ולשקר. אני בחיים שלי לא התמודדתי עם מצב קשה כמו שצריך. חוץ מזה שאני מרגישה אשמה, עצוב לי שאני כל הזמן צריכה לעבור הלאה ולהתחיל דברים מחדש, בין עם זה חברויות או עבודה. בראש שלי השקרים הם ממש אמיתיים, כאילו הם באמת קורים וזה כל כך מתסכל ומבלבל. למה זה כל כך טיבעי בשבילי לשקר במקום פשוט לענות את האמת? 

שלום נוגה, הודעתך נשמעת כה כנה ונוגעת ללב, שחבל שאת מוצאת עצמך משקרת שוב ושוב, כמו מתוך כורח או הרגל רע במיוחד שהשתרש יותר מדי זמן.. פני לטיפול, דינמי. זה אולי יקח זמן, אבל יעזור לך גם להבין מדוע את משקרת, וגם לנסות להתחיל דרך אחרת. בהצלחה, ענבל