בוקר טוב

ענבל, גם אני רוצה לחזק את ידייך לנוכח הכעסים והביקורות, דווקא ממקום של אחת שנפגעה ועדיין פגועה.אני עדיין כאן כי את (עם דגש) נותנת משהו מיוחד, שלא מתקבל בשאר הפורומים (בדקתי כמעט את כולם, נשארו עוד כמה). אתמול בדיוק ראיתי שאחד ממנהלי הפורומים נותן את הנייד שלו לפונים לפורום, וצחקתי למחשבה מה היה קורה אילו גם את היית עושה כן. אני גם חושבת שכל הפגיעות והכעסים הם תוצר של התסכול שניתן כאן משהו כל כך טוב ומכיל אבל מוגבל ווירטואלי. וגם אצלי לפעמים את שד טוב, ולפעמים שד רע, וכנראה בגלל כל מיני גורמים, ובינהם הצנזורה, לעולם לא יכולה להיות אינטגרציה מלאה למנהל פורום. וחוץ מזה, את האינטגרציה הראשונה שמגיעה אני חייבת למטפלת שלי, היא סבלה ממני הרבה יותר ממך... וחשבתי הרבה על מה שמיכל אמרה, וגם הבחורה בת ה 24 שלא שמו לה גבולות בטיפול. ואני כל הזמן אומרת למטפלת שלי, שאני רוצה סימביוזה וחוסר גבולות אבל ברור לי שמה שאני צריכה זה גבולות. והאמת שכל פעם זה מדהים אותי מחדש שהיא מתייחסת אלי באופן מקצועי כמטופלת שלי, ולא כחברה, או בת...אני מבקשת את זה, אך עדיין נפגעת עד עמקי נשמתי כשמקבלת את זה. עכשיו בצורה גסה קצת אומר- לי אישית כבר נמאס מהביקורות, אין טעם לטחון את הנושא, זה מה שיש, אנחנו הרבה, את אחת, את לעולם לא תצליחי להתכוונן אל כולנו, אז כדאי שנלמד להתכוונן אלייך. וכל הביקורות הכלליות האלו חסרות טעם, משלב מסוים, ויש צורך וטעם בביקורות נקודתיות כשנוצרת תחושה פגיעה וחוסר כיוונון, אבל מי שבאופן כללי כל כך לא מרוצה, שישחרר וימשיך הלאה, ואולי שישחרר את האנרגיות שלך למי שרוצה להיעזר. בעצם מה אכפת מה אחרים עושים, אבל כן רציתי לחזק אותך שמה שאת נותנת, לפחות לי, מאוד מיוחד. ועם זאת, מקווה שעם חזרת המטפלת ביום ראשון (אם אחליט לא להבריז), אגיד שוב שלום. שבת שלום דורותי

הי דורותי תודה על החיזוקים. אני רואה את ההתפתחות שאת עוברת כאן, בפורום. על אחת כמה וכמה זה בוודאי קורה גם בטיפול. יש לנו עוד איזה פגישה אחת למטה (תיכף אגיע אליה...) בינתיים שתהיה שבת טובה, ענבל