שאלה

גם אני התחברתי למה שכתבת על לא להשכיב לישון בחיוך ונשיקה אחרי שירקו עליך ודרסו. ופתאום נבהלתי- המטפלת לפעמים לוחצת עלי, שאומר מה חוסם ביננו בקשר. ואני (אולי בטיפשותי) מידי דוגרית... לא תמיד זה ערב לאוזן... אני מעצמי לא אתקוף לעולם. אבל כשאני שותקת, היא לא נותנת מנוחה, עד שאומר רגשות אמתיים כלפיה. לא רוצה להדמות למשל שלך למעלה... ואם הרגשות קשים? מה עושים?

הי מורן אני סבורה שגם תחושות קשות וביקורת נוקבת אפשר להגיד בנימה של חוויה אישית ולא בצורה תוקפנית ומאשימה. איני יודעת באיזה טון את מדברת על רגשותייך הקשים, והאם את 'יורקת ודורסת' בדברייך, או רק משתפת ברגשות אותנטיים שחשוב שיעלו בטיפול. זו אחריות של המטפלת שלך לומר לך זאת, אם היא חושבת שזה תוקפני מדי באופן הרסני. בברכה, ענבל