קנאה ורוכשנות

כשהכרתי את בעלי הוא היה חלש, וניזקק לי מאד, חסר בטחון עד הרצפה'הענקתי לו חום ואהבה, טיפחתי וחיזקתי במקומות הנכונים, ייעצתי ,ועבורו הייתי הכי חכמה בעולם, לא היה עושה צעד מבלי להתייעץ עימי, ואהבתי זאת מאד, (אולי יותר מאשר אהבתי אותו), לימים נקשרתי אליו, והתחתנו, כיום לאחר 11 שנות זוגיות, אני כבר לא "חכמה" מה שאני מייעצת, לא כל-כך משכנע, ולמרות שאני אומרת בדיוק מה שאחרים אומרים, ומייעצים,אני מרגישה שזה לא נחשב, ולמרות שהוא רואה שאכן צדקתי במה שייעצתי. בזמן האחרון. נעשיתי רוכשנית מאד,וקנאית, אני יודעת שהוא לא יבגוד,אבל, אני רוצה להיות במקום הראשון כמו פעם,החוסר שליטה עליו מוציא אותי מדעתי, המצב התחיל לפני שנה וחצי כשחליתי בסרטן, (מקווה אני שאני אחרי זה)ובנוסף פיברומלאגיה, כנראה שייש קשר,,אני פוחדת להיות לבד (בת 53) ולא יהיה מי שיטפל בי,ואני פוחדת שבגלל המריבות שלנו הכל יתפרק,אני יודעת שאני צריכה יעוץ ודחוף, אבצ אצלנו בישוב לוקח זמן עד שמתפנה מקום, ובינתיים אני מרגישה צורך לברוח רחוק ממנו, מקנאתי, מרוכושניותי,וגם לו זה נמאס. אני עושה לו רע, ומאמללת אותו,אני גדלתי בלי אב,ועבורי בתת-מודע הוא היה כמו אב, אז, יש את כל הסיכווים שיברח כמו אבי.

שלום לך נואשת, כינוי קשה בחרת לעצמך כאן.. את מתארת סיטואציה מורכבת של חוזה זוגי שהשתנה, יחסי כוחות בזוגיות שהשתנו.. אני חושבת שאפשר להיעזר, גם בטיפול זוגי וגם בטיפול אישי. אני לא יודעת אם יהיה אפשר להחזיר את המצב לקדמותו, אולי אפשרי יותר לעזור לך לקבל את המצב ואת יחסי הכוחות החדשים. אם יש תור ארוך ואת במצב SOS, תמיד אפשר לפנות פרטי. בברכה, ענבל