לענבל

היי ענבל היקרה, בתקווה שאפשר לעבור לסדר היום..? בשבוע שעבר חזרתי מחו"ל והמעבר הזה מחופשה לשגרה קשה עליי..ביום שישי התמוטטתי,איך שהוא הצלחתי להחזיק מעמד למרות שמהתמוטטות הזאת לא האמנתי שאצליח לקום ,הייתי ככה קרובה לקריסה טוטאלית..ככה קרובה עבר עליי שבוע ממש קשה,היום החזקתי את עצמי בשיניים לא להתמוטט בעבודה ויצאתי שעה קודם לא הייתי מסוגלת יותר לשאת..הלכתי לרופא המשפחה ביקשתי כדור להרגעה,הוא המליץ לפנות לפסיכיאטר על מנת לקבל טיפול תרופתי,בינתיים רשם לי משהו טבעי(שאפשר לקחת גם בלי מרשם) לאחרונה אני מבולבלת ,אני בדכדוך או בדכאון ובחרדות ,אני לא מצליחה לא לדאוג מה יהיה עם המצב של ההורים שלי,ומה יהיה איתי.ניסיתי טיפול תרופתי לפני כמה שנים (ציפרלקס)והייתי בטיפול פסיכולוגי,לא ממש עזר,כנראה שההפרעה שלי עקשנית וקשה לטיפול תרופתי או בשיחות.ואני אובדת עצות ,מרגישה שזקוקה לעזרה אבל לא יודעת לאיזה סוג של עזרה אני זקוקה.קשה לי להתמודד עם הטלטלות והזעזועים הרגשיים האלו.אם לא הייתי מנסה טיפול תרופתי וטיפול בשיחות אולי הייתי מרגישה שיש מוצא,שיש תקווה ושיש מה לעשות כדי שהמצב ישתפר,אבל ניסיתי..ומאות שיחות וכדורים לא עזרו לי..אני על סף ייאוש,והרצון לוותר מתעצם.. לא שזה יעזור אבל מרגישה שצריכה לפרוק.אני מקווה שזה בסדר.

הי חן, אני חושבת שכדאי להפריד בין איזשהו דכדוך כללי כזה שקיים אולי תמיד (הוא העקשן..), לבין מצבים משבריים - כמו עכשיו. אולי שווה להיעזר בטיפול, פסיכותרפי או תרופתי או גם וגם, לפחות במצבים המשבריים, כשממש קשה. כשיותר קשה מבד"כ. לפעמים זה עוזר כדי לא ממש להתייאש, אפילו ברמת ה'לפרוק' כמו שאת עושה כעת, ולהרגיש שיש למי ושיש על מי. בתקווה... ענבל

ענבל היום הצלחתי להגיע שוב להקלה אחרי שבוע מטורף,וקיבלתי מבן הזוג שלי מתנה שעשתה לי שמח. באיזה שהוא מקום אני מרגישה שנפילה גדולה בפתח.בינתיים אני בסדר. שבת שלום וסופשבוע רגוע .ותודה על היותך כאן.באמת באמת שתודה חן