ביטחון עצמי

היי ענבל, הבת שלי בת 4 הולכת לגן, היא חברותית ואהובה על כולם אבל הביטחון העצמי שלה מאוד ירוד וזה בא לידי ביטוי רק כשהיא צריכה לתקשר עם מבוגרים בעלי סמכות ( למשל הגננת, הורים של חברות שלה וכו) וזה מגיע למצב שהיא פשוט לא מבטאת את הצרכים שלה. אתן לך מספר דוגמאות: 1. יום אחד הגננת שלה שכחה להוציא את האוכל שלה מתיק האוכל שלה. במהלך ארוחת צהריים היא ישבה ליד השולחן, ראתה שכולם אוכלים ולא העיזה לומר שאין לה אוכל. 2. הגננת הניחה לכל קבוצה מספר עפרונות ולה לא נשאר עיפרון והיא פשוט ישבה ולא אמרה שאין לה עיפרון. 3. מדריכת צהרון חשבה שחולצת הבית ספר שייכת לה והלבישה לה אותה והילדה שלי לא היתה מסוגלת לומר לה שזה לא שלה. רק כאשר באתי לאסוף אותה היא ישר אמרה לי בביטחון, אמא החולצה הזאת לא שלי. אני מאוד מוטרדת מההתנהגות שלה ולא יודעת איך להעלות לה את הביטחון. הדבר הוא שבבית, או כאשר היא עם חברות שלה היא מתנהגת בביטחון רב. תמיד כאשר היא מכירה אנשים חדשים היא מתביישת ומבקשת שאני אתווך לה כל דבר וידבר בשבילה ואני כמובן נותנת לה להתמודד לבד ככל האפשר. אני רואה שנורא קשה לה ולא יודעת כיצד לעזור לה. היא מקבלת המון חום ואהבה בבית, עד כדי פינוק (ילדה ראשונה) ועדיין חסרת ביטחון בעולם הגדול. הגננת שלה המליצה לשלוח אותה לקראטה או סוג אחר של חוג שיחזק לה את הביטחון. האם זה הכיוון או משהו אחר? תודה תודה

שלום נטע הבת שלך בת ארבע. רק בת ארבע (!). היא עוד לא אמורה לדעת עד הסוף לבטא את צרכיה. אם היא לא אוכלת בהפסקת הצהריים או אין לה עיפרון , הגננות שלה אמורות לשים לב לכך, לדאוג לצרכיה ואח"כ אפשר לומר לה שבפעם הבאה תסב את תשומת לבן לכך – אבל זה לא תפקידה בגיל הזה ואין לכך שום קשר לבטחון עצמי כזה או אחר שלה. זה נהדר שהיא מבקשת ממך לתווך לה, ושלך היא כן אומרת לגבי החולצה וכו' . זה מראה על חוזק הקשר ביניכן. עלייך להמשיך ולתווך עבורה ולהסביר לה עד שתפנים את התקשורת עם העולם שאיננו אמא. בברכה, ענבל