ביקור קצר

חזרתי ואני שואלת את עצמי האם בכלל איכפת לך ממה שעובר עלי. האם כל התשובות שלך אינן אלא מרשם חפוז ואינדיפרנטי? אני עצובה כי אין לי שום נפש שתחשוב עלי ושתתן לי יד לעזרה. מי יעזור לי?

הי יפעת בהחלט אכפת לי ממך, אבל כשאת לא כאן - אין את מי לשאול. גם כשאת לא כאן אני סומכת עלייך שאת איכשהו בסביבה וסומכת על שתינו שכשתצטרכי אותי, תפני. ועכשיו, כשפנית, מה שלומך? ספרי לי יותר על העצב ואנסה לעזור. בכל אופן, מושיטה לך יד.. תופסת? ענבל

כי אין לי תקווה. כך שלא מאמינה שמשהו יעזור. "תהום קורא" ככותרת אחד מספרי השירה של רביקוביץ או בציטוט מיוצר אחר: "התקווה מעולם לא התאימה לי". אותי אף אחד לא אוהב, אני לא טובה בשביל אף אחד, אני לא אובייקט אהוב ורצוי. הייתי רוצה לחסל את מי שאני, את עצמי, עצמיותי, את כל העצמיים שאני...