הי,

כתבת לדפי שמביך אותך לקרא את הרגשות המשתחררים אל המקלדת בחופשיות וללא מסננת. ואני רוצה לשאול, האם בטיפולצ פנים מול פנים, גם היית חשה כך? אתם המטפלים, מנסים ואפילו מתאמצים להביא אותנו המטופלים למצב שבו נרגיש כמה שיותר משוחררים לשתף ברגשותינו, ולא להפעיל מסננת... בחדר זה לא מביך אתכם? שואלת, מי שעדיין לא השתחררה לגמרי, לפעמים כ"כ בא לי להשאיר את המסננת בבית, אבל בד בבד אני כ"כ חוששת.... והנה כשאת כותבת " קשה לי עם האופן" אני מבינה שיש גם ממה תוכלי לעשות לי קצת סדר בדברים?

הי מיקי, דומני שבתשובת ההמשך שלי לדפי עניתי גם על שאלתך.. אין דין טיפול בו מתרחש מפגש אינטימי בין שניים לבין כתיבה שחור על גבי לבן בפורום פומבי. בטיפול, בניגוד לכאן, אפשר לנוע בין הקצוות של סגירות לעומת חשיפה ללא מסננת, למצוא את האמצע שמרגיש נכון. בברכה, ענבל