ועוד משהו..

משהו בציפיה לתשובה הזכיר לי... את הקושי לדחות סיפוקים ובעיקר חוסר סבלנות לחכות - שגורם לי להתנהגות אימפולסיבית ופגיעה עצמית (לא עכשווית)- וזה מפחיד כי לא צפויה לעצמי, למרות שבאותו רגע מרגישה בשליטה. ענבל, בבקשה נסי לא להגיב מתוך דעה קדומה עליי - כאל אדם דיכאוני-כרוני או כאל מקרה אבוד . ו - התופעה הזו של האימפולסיביות חדשה ואולי זה טוב? אולי זה מעיד על אומץ?

רוני יקרה דווקא משום מה שכתבת בהודעה זו, אין שום דרך לענות על שאלתך מבלי להכיר את ההסטוריה שלך, את ההקשר הנוכחי של חייך בו זה הופיע, מבלי להבין מה קורה בטיפול ואם יש/אין טיפול תרופתי ברקע.. צר לי, קשה לסייע מכאן מעבר לאמפטיה לחוויה, שאני מקווה שאת חשה בה. ממני, ענבל

ענבל אני חושבת שדילגת על הודעת ההמשך שלי למטה.. שם גם התייחסתי לחלק מהדברים עליהם את מדברת כאן (ללא טיפול תרופתי אף שהומלץ)