שבת שלום + שיר

שלום לכולם, ברוח הפטריוטית של יום העצמאות שנחגג השבוע, מצורף שיר לשבת מאת המשורר הלאומי. שתהיה לכולנו שבת שלום, ונתראה שוב ביום א'. ענבל שבת המלכה / חיים נחמן ביאליק החמה מראש האילנות נסתלקה בואו ונצא לקראת שבת המלכה הנה היא יורדת הקדושה, הברוכה ועמה מלאכים צבא שלום ומנוחה. בואי בואי המלכה! שלום עליכם, מלאכי השלום. קיבלנו פני שבת ברננה ותפילה הביתה נשובה בלב מלא גילה שם ערוך השולחן הנרות יאירו כל פינות הבית יזרחו, יזהירו שבת שלום ומבורך! בואכם לשלום, מלאכי השלום. שבי זכה עמנו ובזיווך נא אורי לילה ויום, אחר תעברי. ואנחנו נכבדך בבגדי חמודות בזמירות ותפילות ובשלוש סעודות ובמנחה שלמה, ובמנוחה נעימה - ברכונו לשלום, מלאכי השלום. החמה מראש האילנות נסתלקה בואו ונלווה את שבת המלכה צאתך לשלום הקדושה, הזכה דעי ששת ימים אל שובך נחכה... כן, לשבת הבאה! צאתכם לשלום, מלאכי השלום.

זה אומר שביום שישי את לא באמת נמצאת כאן. את רק כותבת הודעת פרידה בשש לפנות בוקר :) לא נותנת הזדמנות להגיב וגם לא עונה על שאלות שנשאלו מיום חמישי כבר. אני כתבתי את ההודעה שלי ביום חמישי כי ציפיתי שהיא תענה ביום שישי. עכשיו קשה לי לראות את הודעתי ככה עלומה עד יום ראשון. אולי מי שהחליט ל"הדיר את ידיו" מכאן צדק? להדיר את רגליו מטיפול בכלל? הרי המטפל עושה מה שבראש שלו, לפי גחמותיו הפרטיות, והמטופל נתון לחסדיו כאילו הוא איזה אלוהים ולא רק זה- הוא משלם על כך כסף. האם לא מדובר כאן במזוכיזם? כמה פגיעות אפשר לספוג ממטפלים? עדיף להתרחק מהעולם הזה. אשמח אם תואילי לחדד לכולם את העובדה שביום שישי את למעשה לא כאן. ש-ב-ת שלום נ.ב אל תצנזרי אותי גם אם האמת כואבת, הרי זה הולך לשני הכיוונים לא?

שימי פעם שיר של משורר מזרחי ואם אשכנזי אז לא כזה שהכריז על שנאתו למזרחיים. לפני שאת מפרסמת את ביאליק -הידעת שהוא שנא מזרחים? איך הוא אמר: "אני שונא ערבים כי הם מזכירים לי את המזרחיים". ואם אני לא טועה, השם "זכריה חלפון" מוצאו אינו בדיוק מפולניה. נקודה למחשבה-אמנם הקול ההגמוני האשכנזי הופנם כבר אצל כולנו ולא פעם גרם לשנאת העצמי אבל צריך לזכור שיש כאן גם קולות אחרים, ואנשים שעוסקים ב"מדעי" האדם, צריכים להיות אנשים בעלי תודעה חברתית פוליטית מפותחת מאוד (פוליטיקה במובן הרחב כמובן). מקווה שאת באמת חושבת על הדברים. תודה.

אין במה שכתבתי להפחית מערכו של ביאליק כמשורר. כי הרי הוא היה משורר גדול ובהודעה הבאה אצטט חלק קטן משיר שלו אותו אני זוכרת בעל פה הלא הוא "זוהר". אודה לך אם לא תפרסמי את הערותי על ביאליק. אם תרצי רק את הציטוט מהשיר שאפרסם בהודעה הבאה. אני פשוט לא רוצה שיתקיפו אותי כאן. זו הסיבה לכך שאני לא רוצה שיגיבו אלי באופן כללי, אני דוגמא טובה לפוסט -טראומה שהרי לא מכלבים ולא מחיות טרף אני מפחדת, אלא מבני האדם. איך כתבה גולדברג באחת מרישמותיה: "כבר מלאו לי שמונה שנים וידעתי כי הרעה באה מן האדם ומן העזבות".

בעצם ילדותי יחידי הוצגתי, ואשאף כל חיי סתרים ודממה מגופו של עולם אל אורו ערגתי, דבר מה בל ידיעתיו כיין בי המה. נ.ב שימי לב למילה "עצם" שפותחת את השיר. שהרי אותו "עצם" זה בעצם ה- "essence" דהיינו: המהות, "עצם העניין", "שורש ההוויה". בשמחה, יפעת