מה עלי לעשות?

שלום ענבל, כבר כמה זמן אני חושבת אם להמשיך בטיפול. בכל הטיפולים הקודמים שלי הכרזתי על סיום אחת לשבועיים. האם את יכולה לשער מדוע זה עולה כל הזמן? לאחרונה זה שוב עלה בטיפול הנוכחי שלי. אני חושבת וחושבת האם להמשיך ובינתיים בפועל אני לא עובדת כי אני מפחדת שמתישהו הוא יגמר אם מפאת חוסר כסף ואם מפאת שהמטפלת תחליט לזרוק אותי לכלבים. ובכלל קשה לי להאמין שלמטפל יש באמת את הכלים לעזור לי, כי לא פעם אני מרגישה שאל מול אנשים כמותי, הפסיכולוגיה אינה עוזרת ועומדת פעורת פה. מה עלי לעשות? נ.ב לעת עתה לא אשלח שירים כי אני מרגישה שנעשה להם זילות כאן. מצטערת.

יפעת שלום, כבר שאלת אותי את השאלה הזו בעבר, ובאמת שלא אני - גם לא המטפלת שלך - נוכל לענות עליה. אני רק יכולה להגיד שעם התנגדות לטיפול, חוסר אמון וחוסר אמונה, הימצאות בטיפול עם רגל אחת בחוץ כל הזמן - נורא קשה, עד כדי בלתי אפשרי, לעשות טיפול. רק את יכולה לדעת האם תוכלי להתגבר על כל אלה כדי באמת לעשות טיפול. רק את יכולה לדעת האם תוכלי להחליט שלא, ובאמת לוותר על טיפול. מצב הביניים הזה, רגל פה רגל שם.. בעייתי ביותר. אפשר להמשיך לשוחח על כך אם תרצי. בינתיים שתהיה שבת שלום, ענבל

אני אכן רוצה להמשיך לשוחח על כך, השאלה היא האם יש נכונות מצידך. אני חושבת שצריך לפרוט הן את שאלותיי והן את תשובותייך לפרטים שמעבר... ואם בביאליק עסקינן, אז הנה מילות הפתיחה משירו המופלא "ז?הר"(לא יכולה להתאפק בעניין השירים, זה בשורש נשמתי): בעצם ילדותי יחידי הוצגתי, ואשאף כל ימי סתרים ודממה, מגופו של עולם אל אורו ערגתי, דבר מה בל ידיעתיו כיין בי המה. איזה שיר יפה זה, מזמינה אותך לקרוא את המשכו. ושמת לב למילה הפותחת אותו, אותו "עצם" שזהו ה- essence, המהות, שורש ההוויה. נ.ב כמו בחיים, צריכה לצעוק שישמעו אותי, צריכה לומר/לכתוב את הדברים יותר מפעם אחת...