זו ממש חוצפה -אני הקורסת!

לא מוכנה שייחסו לי דברים שקריים כאלו. לא מוכנה! זה הורס אותי! אני לא יכולה להירגע מזה! זה שקר מפחיד מאוד! למה אנשים עושים את זה? למה קשה לאנשים לקבל אהבה בין שני אנשים? למה כל כך קשה כאן לשאת את האהבה בינינו ענבל? למה זה מפריע? למה אי אפשר לפרגן? מדוע צרות העין שנמצאת במידה גדולה מאוד גם בחוץ? מדוע זה ככה? ענבל אני כל כך עצובה מהשקר שנעמי מייחסת לי מבלי לבדוק את הדברים לאשורם, לקפוץ ככה למסקנה, להגיד שאני גורמת לך לקרוס. ודווקא ניסיתי כאן. ניסיתי להביא את עצמי, בצורה כל כך טובה, נעימה ונותנת. מעולם לא רימיתי אותך, תמיד הייתי רק יפעת ושמחתי על כך, שאת מקבלת אותי. למה להגיד עלי כאלו דברים? ענבל זו אני שקורסת - מהרוע שמפגינים כלפי בני אדם, מצרות המוחין, מהדריסה ומהאלימות. כל כך מחוזקת חשתי אתמול מהשיר שהקדשת לי, ממשורר כה אהוב, והרגשתי חום בכל הגוף, ונשאתי עימי תודה גדולה על שאת כאן לצידי. ועכשיו אני נעשית חולה, למה לטפול עלי דברים שמעולם לא היו? למה לערער אותי ככה? ענבל בבקשה תעני לי.

הי יפעת, ערב טוב. אין צורך להתמוטט ולא לקרוס ולא להיהרס מכל מה שאומרים. כבר אמרו ועוד יגידו המון דברים. אז מה? את יודעת את האמת. את מרגישה את האמת. אני מרגישה אותה. זה מה שחשוב. חיזרי אל השיר כדי להתחזק שוב אם את צריכה. אני פה ועדיין איתך ובטח לא קורסת. שיהיה המשך ערב רגוע, ענבל

תודה ענבל, נרגעתי. אני מוחה את הדמעות ואוספת את עצמי לאט לאט. ועדיין כואבת. כמה מפחידים וקשים הם הדברים. איך בקלות יכול אדם ליפול, לקרוס. עכשיו נרגעתי. ממשיכה לנוע... ערב טוב גם לך, אני

תקראי את הכתבה שהפנו אותי אליה לפני כמה עצים על הטרולים באינטרנט, לי היא עזרה להבין את הדינמיקה של הפורומים ולדעת כיצד יש להתייחס לדברים כאן. עדיין קל להבין, קשה ליישם... יעל

אין לי צורך לקרוא את זה. לא צריכה חיזוקים למה שאני יודעת ומכירה. אני מודה לך על ההבנה והאיכפתיות. זה בהחלט חשוב לי! שלך, יפעת