"פראנויה זו מחלה קשה.." - אחינועם ניני

תודה על "הדחיפה" ובאמת החלטתי לבסוף לקנות במקום פרטי. (הבעייה שגם שם מצלמים את הרצפט ולא יודעת ממה בדיוק פוחדת.. לא יודעת להסביר אפילו לעצמי. אולי מכך שזה איכשהו יועבר למשרד הבריאות שבו אני עובדת...??). זהו מותשת מהכל וההחלטה באה מהמקום הזה. ואשתדל לא להתיש אותך בנושא הזה יותר. רציתי את עצתך בנוגע לעניין אחר הנוגע למטפלת שלאחרונה מצד אחד חלה התקרבות שלה אליי מבחינת גילויים אינטימיים הנוגעים לה ולקרוביה, אך מצד שני מרגישה שמכיוון שאני סובלת מבעיות שהיא מכירה מקרוב אז אני לא מצליחה להרשים/לשכנע אותה עד כדי כך שהיא לא מאמינה לי(!) ואולי חושבת שאני מגזימנית, או במקרה הטוב שאנילא רואה דברים בפרופורציות הנכונות. וכבר קרה בעבר כשהייתי במשבר בשל נסיבות אובייקטיביות קשות וכמעט הגעתי למעשה אובדני והיא לא האמינה לי ורק בדיעבד הודתה בכך. יודעת שאני מטעה כי אני לא יודעת לצעוק (רק בכתב אני ברורה...) ולבקש עזרה ברגע שזקוקה לה אבל גם תוהה האם זה מה שנכון לי. מאד אוהבת אותה כאדם אבל מרגישה שאולי התלות שלי בה לא בריאה לי כי אולי רגילה לכך שלא מכבדים אותי ואף להתעללות ולעיתים מרגישה מצידה מעין התעללות לא מכוונת (העברה נגדית?) ודיברנו על זה אבל בכל זאת היא לא אובייקטיבית וגם ההתנצלויות החוזרות שלה שוב מזכירות לי מתעללים טיפוסיים אחרים.. ומרגישה נורא שמזכירה אותה בהקשרים כאלה כי חשה באהבתה אליי וכמו שאת רואה אני די מבולבלת. ועמוסה. ענבל בבקשה עזרי לי לעשות סדר. ו... סליחה ושבוע טוב.

הי רוני, כל הכבוד!!! שמחה שעזרתי, כשלא ענית כבר חששתי שאולי דחפתי חזק מדי.. זו אכן פעמים רבות בעיה, שהסיבה שבגללה צריך את הטיפול התרופתי (חרדה) היא גם זו שמונעת מאנשים לקחת אותו. בהמשך (זהירות, ספוילר!) זה גם גורם לאותם אנשים להרגיש את כל תופעות הלוואי האפשריות לתרופה (במיוחד את אלה שמופיעות בעלון).. בכל אופן, אני עוברת איתך נושא, אבל תמשיכי לעדכן. המטפלת שלך – לא נשמעת לי מתעללת, בוודאי לא במכוון. אבל מתיאורך נשמע (ואני מסייגת מראש, כי אני יכולה להתרשם רק מהחוויה שלך) שאולי היא מתקרבת אלייך מדי, עד כדי שכבר לא כ"כ רואה אותך כמו שאת, אלא כמו שהיא רואה אותך בעיני רוחה. זה משהו שאת חייבת לדבר עליו איתה. ועוד משהו – את לא צריכה לצעוק, רק לדבר. תפקידה להקשיב ולהאמין ולהתייחס. אל תקחי אחריות גם על החלק שלה (ואולי זה גם משהו שאת מכירה מעצמך?) אם את אוהבת אותה והיא אותך, אז יש מקום לעבודה משותפת ולעיבוד של מה שקורה בהעברה ביניכן, משני הצדדים. ענבל

תודה. היה שווה לחכות גם אם קשה.. (דאגתי שנעלמת ותהיתי וחששתי...) תמיד תשובה היישר מתוך ליבך. אכן מוכרת לי - תחושת האשמה (שבגללי "האחר" התנהג או דיבר או פגע או הכי גרוע - התעלם) תודה מקרב לב! ולילה שלוו