...
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אין לי כוח , אפילו אין לי כוח להסביר... ברור לי שגם עוד 30 שנה בטיפול לא יעזרו, אני כבר לא מאמינה שאי פעם משהו ישתנה אצלי.. הכל נראה לי כל כך מיותר.
מ.מ. שלום, ייאושך חודר ומחלחל ומותיר אותי בלי מילים.. אנסה מילים של מישהו אחר, "הפיל הכחול" הפעם, אולי זה יעזור לך להרגיש קצת פחות לבד: לא יודע איך אני יוצא מזה המלאך העייף שלי נופל מהשמיים נכנעתי לזמן השמן שרק בולע עוד ועוד ועוד ועוד אין פסגה שלא שווה את התהום אין ים חלק שלא שווה את הגלים בשביל הטוב צריך קודם לסבול אבל כשאני עצוב אני שוכח את הכל אווו מחזיק את הראש מעל המים השחורים אווו כבר אין לי כוח שלום אדון יאוש, אני עוזב אותך היום. אומרים שהדמעות הן השפה של הרגש אז הרגש שלי כנראה אוהב לדבר הרבה וויתרתי לזמן שבורח שרץ מהר, מהר יותר, מהר מהר יותר. אין חמוץ שלא שווה את המתוק אין ערנות שלא שווה את החלום בשביל הטוב צריך קודם לסבול אבל כשאני עצוב אני שוכח את הכל אווו מחזיק את הראש מעל המים השחורים אוווו כבר אין לי כוח שלום, אדון יאוש, אני עוזב אותך היום. אווו...אדון יאוש אני עוזב אותך היום. ענבל
היי ענבל, זה בסדר גם הפסיכולוגית שלי כבר מיואשת ממני(לפחות זאת התחושה שלי). תודה על השיר , אבל לא כל כך הצלחתי להתחבר למילים, רשום שם שאין פסגה שלא שווה את התהום.. אני לא בדיכאון שבוע ולא חודש ואפילו לא שלוש שנים- הרבה יותר, ולא שזה לא ניהיה פשוט יותר זה רק מסתבך יותר, אז אם בשביל הטוב צריך קודם לסבול למה הטוב לא מגיע או למה אני לא מצליחה להרגיש/לראות אותו?
מנהל פורום פסיכותרפיה
