על שתי הדרכים

את מוכנה להחזיק אותי כאן ענבל?

יפעת כבר מחזיקה בך. בכל מיני חלקים שלך. את מנסה ובודקת מה אסכים להחזיק ומה לא, עד לאן אחזיק וכמה חזק.. שתינו עוד כאן. ענבל

ממש מרגשות המילים שלך ומאוד מחזקות. רק שעדיין קשה לי להבין מדוע את לא מעלה הודעות שלי, הגם שהן חיוביות מאוד או כאלה שמנסות ליצור דיאלוג עם אחרות כאן. למשל, רציתי להודות ליעל על תמיכתה בי, אבל לא עשיתי זאת מפחד צנזור מצידך. מה הרציונל העומד מאחורי זה? מה את כן מרשה לי? (זה קצת מביך להיות בעמדה כזאת נחותה). אשמח למענה, שלך, יפעת

נמאס לי מההתחייבות לעצמי לא להתכתב עם אחרים...מקסימום זה יסונן אבל את תקבלי את זה למייל. מה איתך? התאוששת? אני באותו יאוש תהומי שאין לו שום סיבה. סתם ככה בא לי למות, אולי כדי לעשות דווקא! אני כל הזמן נעה בין שתי תפיסות עולם מנוגדות- באחת- כולם לטובתי ואז בשנייה אני סתם אוכלת סרטים, ובשנייה- כולם שונאים אותי, ואז בשנייה אני סתם אוכלת סרטים. מבינה למה אני מתכוונת? אני מרגישה שכבר איבדתי תפיסה של המציאות... מחכה לתשובתך יעל