לענבל

הי ענבל, יש לי בקשה די חוצפנית, ואם את חושבת שהיא חוצפנית מדי אז אפילו אל תפרסמי את זה... אבל חשבתי על זה שאנשים "מרשים" לעצמם להתפרק רק כשהם יודעים שיהיה מישהו או משהו שיכיל את ההתפרקות. במובן הזה אני חושבת שהפורום די תיעתע בנו כך שבהתחלה הרגשנו שיש מקום להתפרק, ההודעות מפורסמות די מהר, ודי מהר יש עליהן מענה- גם אם לא ממך, ממישהו שמזדהה עם הכאב. ואז פתאום בימים האחרונים נחשפנו למציאות שונה- לפחות במקרה שלי- אחרי שכבר הרשיתי לעצמי "להתפרק". בקיצור חשבתי על משהו שיעזור לפחות לי- אם אולי תוכלי לכתוב בתחילת כל יום כמה תהיי פנויה לפרסום הודעות ביום הזה ואפילו באילו שעות תהיי מחוברת לאינטרנט. כך שאם נדע שבשמונה את מתחברת נדאג להתפרק לפני שמונה ולא בשמונה וחמישה שאז נצטרך למתין 4 שעות במצב המפורק הזה למענה. שוב, יכול להיות שזה ממש חוצפה מצדי לבקש דבר כזה- לו"ז מוכן מראש של כניסותייך לאינטרנט, אז אם כן אני מתנצלת מראש. באשר לי- אני אתמול נשברתי ושלחתי אימייל, מאוכזבת מעצמי, אבל לפחות מרגישה קצת יותר טוב. יעל

הי יעל יש משהו בזה שלפעמים אנחנו מרשים לעצמנו להתפרק כשיש מישהו שיאסוף, ליפול כשיש מישהו שיאחוז... הרעיון שהצעת דורש מחשבה. כרגע הוא נראה לי משהו שיהיה לי קשה ליישם. הימים אצלי "נזילים".. לפעמים ערבים פנויים נתפסים בספונטניות, לפעמים יש חלונות גם בתוך שעות העבודה.. נראה לי שיהיה לי קשה להתחייב. בכל אופן, זו ממש לא חוצפה לבקש וטוב שהבעת את הצורך שלך. גם הוא לא נענה, הוא נשמע.