ענבל

זה לא הוגן שהיית כאן פעם ועכשיו גם לא. גם את מתהפכת כמו כל השאר. זה לא הוגן. למה רק אני פה? למה רק אני כזאת זקוקה ובודדה. אין לי אפאחד בחיים האלו. אני בודדה. אתם הפסיכולוגים לעולם לא תוכלו להבין בדידות מהי- אתם והחיים "הנורמלים" שלכם. עם משפחה וילדים. לכם לא חסרה אהבה -כל המטופלים שתלויים בכם, ואתם נהנים מזה ובכך משמרים מצבים כאלו.

הי יפעת, לפני שיאסר עלינו באופן רשמי להתכתב בפורום (יש לי תחושה שזה מה שיקרה) יש לי שאלה לשאול אותך. חשוב לי להקדים ולומר שהתשובה לשאלה לא תפחית או תגביר את חיבתי אלייך. אני שואלת מתוך צורך שלי לנסות להבין מה קרה כאן בימים (או חודשים- ככה זה מרגיש) האחרונים. רציתי לשאול אם כתבת בפורום בשמות שונים? והאם על זה כל השיח של תיאטרון של זהויות? תודה יעל