מיואשת

כבר תקופה ארוכה שאני מסתובבת עם תחושת ריקנות, מועקה, ולב כבד. מרגישה שלא משנה מה, שום דבר לא הולך לי. אני לא מוצאת בן זוג ואני כבר נואשת. אני מגיעה לעבודה שאני שונאת כיוון שאין לי ברירה. מנסה לפתוח עסק ובינתיים כלום לא זז. וכו'... התחושה הזו של ריקנות קשה כ"כ, אני לא מפסיקה לבכות. כל ערב שאני לבד במיטה אני חושבת, חושבת ובוכה. על כך שכלום לא הולך, ואני מנסה ומשתדלת להכיר, לעשות וכל פעם מקבלת סטירת לחי, מה שגורם לי להרגיש רע יותר. אני חוששת שיום אחד ייגמר לי הכוח. ואין לי מושג מה לעשות. אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר ולפרוק, כי כל פעם שאני מתחילה לדבר על הרגשות שלי אומרים לי די תפסיקי עם השטויות האלה.

עד כמה שזה נראה קטן ומינורי, יש לך את הכאן, פה איתנו. אני שומעת אותך וכואבת את כאבך.