ערב טוב

ענבל, רציתי לשאול אם יש גישה מסוימת סטנדרטית בקרב המטפלים בנוגע למסירת האבחנה למטופל ? למשל כשמדובר בהפרעת אישיות גבולית- האם מיידעים את המטופל על אבחנתו? או מייתרים את חשיבות האבחנה ומדגישים את הרגשות העכשוויים ועובדים עליהם בלבד? האם זה תלוי באופן אישי במטפל או במטופל? וכיצד את נוהגת? תודה מראש על תשובתך.

שלום רוני, אני חושבת שפסיכולוגים בקליניקות פרטיות לא כ"כ מתעסקים עם אבחנות, גם לא בינם לבין עצמם. פסיכיאטרים יותר נוטים לסווג לפי אבחנה, גם בפרטי. בשירות הציבורי כל מטופל מקבל אבחנה. בנוגע למסירת האבחנה למטופל - זה לדעתי תלוי במטופל ובמטפל, אין לי מושג מה המדיניות הרווחת. גם היו לי מטופלים שהתעקשו לקבל אבחנה, ביקשו "לדעת מה יש לי", רצו לקרוא על זה וכו'.. אני אישית חושבת שממילא אנשים הרבה יותר מורכבים מהאבחנה שניתנת להם, ולכן אני מחפשת להכיר את המטופל עצמו ולא בהכרח להגיע לאבחנה שלו. בברכה, ענבל