שאלה קריטית

שלום שרון, המטפלת שלי עברה קליניקה והרגשתי פראיירית לעבור איתה, כמו כן אני מרגישה פראיירת לשלם לה כסף, כשהיא בגילי ויש לה אוטו חדש והיא עוד עושה עלי פוזות של פסיכולוגית. אני לא מצליחה להתחבר אליה בשל כך וכל הזמן תוקפת אותה ויורדת עליה שהיא בורגנית ושהכסף שלי זורם בכיוון חד בלבד. זה גם קשור לכך שאני לא מאמינה במטפלים ובתאוות הבצע שלהם, יש לי ניסיון מהעבר. אם יש כל הזמן מאבק ואני מרגישה פראיירית, שלה יש ולי אין, אז מה הטעם להמשיך? אני באמת מקווה שאקבל תשובה כנה.

תהל שלום, להרגיש פראיירית בקשר הטיפולי זו תחושה לא נעימה. אך אם את כל כך לא מאמינה במטפלים מדוע את בטיפול? זו דעתך, זכותך לחשוב כך. (הערה בכל זאת: מעניין אותי אם גם כשאת משלמת לעו"ד, רופא או כל איש מקצוע אחר עולה בך תחושה שהם רודפי בצע. למה דווקא על טיפול נפשי, שזהו תחום בו חייבים להשקיע וללמוד שנים על גבי שנים, את מרגישה שהשכר שהמטפלת מקבלת הוא רדיפת בצע, ולא שכר על ידע מקצועי והכשרה רבת שנים?) את הטעם לטיפול את צריכה למצוא בתוך עצמך. החוויה שלאחר יש ולך אין היא קשה, אך שווה לבדוק אם זה באמת כ"כ חד משמעי, שלך אין בכלל ושלמטפלת יש הכל... בברכה, שרון

חבל שהתשובה שלך כל כך צפויה, ולא השכלת להבין שאני מעוניינת בתשובה שהיא קצת יותר מעמיקה. גם אני למדתי שנים ועדיין אני לא לוקחת סכומים מופרזים כאלה על עבודתי. ו"פסיכולוגיה קלינית" או "עו"ס קלינית" או "פסיכותרפיה", אינה ראויה למינוח שלך - "לימוד של שנים על גבי שנים". מה גם שהמטפלת שלי היא עדיין ילדה בת 30. אני למדתי יותר ולא אסגיר כאן את מקצועי.התחומים הנזילים האלו הם לא מדע מדויק! ובכל זאת, תשובות מעין אלו, גורמות לי לחשוב שוב שזה בזבוז של כסף, זמן והרבה מילים- "בועות של שום דבר". בינתיים לא שמעתי שהעזרה שלכם הניבה תוצאות מזהירות. מקווה שאת לא כועסת. תודה על תשובתך.

הכשרה רבת שנים??? על מה את מדברת? על הקשקושים הפרוידיאנים האלו ועל הנהנון הראש? אני רופא בכיר ולא לוקח כאלה סכומים. צריך שיהיה פיקוח על השירות שפסיכולוגים נותנים בדיוק כמו שצריך להיות פיקוח על מחירי שכר הדירה.