ייעוץ....

שלום, אני בת 28 והסיפור שלי כך, יש לי אחות קטנה ממני בשנה התחתנה לפני חצי שנה ושמחה כמובן בשבילה.(במחשבה לפני זה הייתי בטוחה שמן הסתם אני זו שאתחתן לפניה ..) קשה לי נורא היום להתמודד עם חוסר זוגיות אני חושבת על זה באופן אובסיסיבי וזה מתחיל להפריע בניהול היום שלי.האם זה הגיוני שאני אשקיע מחשבות רבות על הנושא וזה יטריד אותי כל כך,ואולי כי רוב הזמו עד היום הייתי לבד כי אני אולי חזקה מבפנים.. (מציינת שאני בחורה חכמה אינטלגנטית נאה ומלומדת..)לפעמים אני מתפרקת בבכי מרוב שזה כואב לי מבפנים,בחורים לא מתחילים איתי ואולי הם צריכים אומץ רב לזה!בגלל האופי הקשוח והחזק שבי .. יש בי קנאה מוגזמת ששומרת לעצמי בפנים מאחותי על זה שהיא כבר נשואה(זה הגיוני!) מנסה מדי פעם להכיר דרך אתרים,וזה לא הולך כל כך,ומתייאשת מהר לנסות שוב ושוב,מתיש אותי העניין הזה! פעם הייתי מאד ביצ"ית יחסית ביחס שלי לגברים,ושיחקתי אותה קשה להשגה וחשבתי שזה נכון לעשות כי חונכתי שגברים הם מפלצת גדולה וצריך להיות איתם קשים,ואמא היא זו שלקחה לעצמה את כל התפקידים בבית .. שיניתי לגמרי התנהגות כזו ,קראתי ספרים ואני היום הרבה יותר מבינה את מה שגבר מחפש באשה. איך אני מרפה את עצמי ממחשבות אלה? איך להפסיק ולשנות דרכי חשיבה אלו שמתישים אותי? איך יהיה לי שקט נפשי מהעניין הזה? אנא עצה ממך!! זה כל כך כואב.

דינה שלום, נראה לי שהמחשבות שלך על זוגיות ורצון לקשר הן טבעיות ובמקומן, הכמיהה למצוא בן זוג מתאימה לגילך ולשלב החיים שלך. למה זה לא הולך לך כפי שהיית רוצה- זה כבר עניין להבינו יותר לעומק (לא דרך הפורום שכן לשם כך צריך להכירך). מהמעט שכתבת נראה לי שלמרות שקראת ספרים ואת מבינה יותר ממה שהבנת בעבר, עדיין נראה כי רגשית קיימות חרדות או הסתייגויות מהתקרבות אמיתית לגברים, נראה לי כי החוויות שלך אינן כל כך פשוטות ואולי עבורך להיקשר רגשית לגבר זה עלול להיות מסוכן. אני חושבת ששווה לך לפנות (ולו למספר פגישות) לייעוץ ע"מ להבין קצת יותר על מה מעכב אותך ואז לשקול אם כדאי לטפל בכך או שאת יכולה להתמודד בעצמך. בברכה, שרון