במצוקה. זקוקה לעצה דחופה בבקשה והרבה תודה!!

שלום רב יובל, תראה נא: הנני אקדמאית בת 50 + בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחנוך בהצטיינות. מזה חודשיים וחצי לומדת לתואר ראשון עבודה סוציאלית באוניברסיטה נחשבת. הכל נפלא, הנני מאותגרת מאוד ויש למה לקום בבוקר. לאחר יום הלימודים הפורמאלי נחה מעט, וקמה ללמוד באמת :מאמרים, עתה גם עבודות ועוד. *בבוקר רק מתקצרת.הלמידהעצמה נעשית בשעות שלאחר. ובעיקר בסופי שבוע. הדבר שמפריע לי הוא העומס=מידת התובענות. איני מצליחה לעבוד כלל + אין רגע מיותר להקדיש לילדיי גם עם בגירים, ולא להורי. זמן לבשל משהו מאתגר את השיקול האם לבשל או ללמוד לקרוא עוד מאמר וכו. היום נפל דבר בליבי. הבנתי שזה הפורמט ועוד בתחילתו. ***************************** אין לי זמן לארח, להתארח, לקבל בני שחוזר מהצבא ולשמע מה עובר עליו!!!!!!!!!!!! שוקלת להפסיק ללמוד, כאשר מטרתי היתה ללמוד מקצוע בעצם!! מה דעתך ? נראה שבהמשך העומס עוד יגבר. נא דעתך הרצינית והענינית. כבוד ותודה.

שלום לך, ראשית שמי אינו יובל. לעניין שאלותיך- כאשר בוחרים ללמוד מקצוע כפי שבחרת ברור שזה דורש השקעה, ויתכן כי יתקצר הזמן הפנוי שיהיה לך לבני הבית. עדיין לא צריך להרים ידיים. בשנה ראשונה נדרש זמן הסתגלות ללימודים, לדרישות, צריך לחזור ולהזכר איך ללמוד באופן יעיל- כל אלה לוקחים זמן ומאמץ רגשי, לפחות סמסטר אם לא שנה שלמה! לכן, אם הלימודים חשובים לך, אל תוותרי כל כך מהר, תני לעצמך זמן להסתגל. בברכה, שרון