היחסים עם המטפלת

שלום, אני בת 34, לאחרונה התחלתי טיפול פסיכולוגי פרטני, כאשר הבעיה המרכזית היא קושי ביצירת קשרים חברתיים עם אנשים ותקשורת בין אישית, ביישנות ופגיעות. אציין שאצל אותה מטפלת אני אמנם נמצאת בטיפול פרטני רק כ-4 חודשים, אבל ההיכרות שלי איתה ארוכה הרבה יותר, כאשר לפני הטיפול הזה הייתי אצלה בטיפול קבוצתי (הקבוצה התפרקה לאחר זמן קצר) ועוד לפני זה הכרתי אותה באופן וירטואלי, דרך האינטרנט, ההתקשרות שלי איתה אז הייתה דרך מיילים ודרך סדנא וירטואלית שהתקיימה מעל דפי פורום באינטרנט. כך שסה"כ אני מכירה אותה כבר כמה שנים. אני שמה לב להבדל בין הזמן שבו הייתי איתה בקשר וירטואלי בלבד לבין הקשר שלי איתה היום, בפגישות. אז הייתי הרבה יותר פתוחה איתה (וגם בקשר וירטואלי זה לא מובן מאליו, לא עם כל אחד אני נפתחת כל כך) והרגשתי בין השורות והמילים הכתובות שהיא מאוד מבינה אותי וש"יש על מי לסמוך". ודווקא לאחרונה, כשכאמור אני נפגשת איתה בפגישות פרטניות, אני מרגישה שנסגרתי יותר ושיותר קשה לי איתה. אני מרגישה שהיא לא מבינה אותי בהרבה מקרים, וקשה לי לספר לה דברים. למשל כשאנחנו מדברות על טראומות או דברים קשים שקרו בעברי, קשה לי לספר מה היה בצורה כזאת שהיא תבין למה זה היה כל כך נורא או מה היה קשה. אם אני מוצפת רגשית בשיחה כזאת זה לאו דווקא בגלל ההיזכרות באותם מקרים אלא בגלל המצוקה שאני חווה שהיא הקושי שלי "לתרגם למילים" את החוויות שעברתי ואז זה יוצא כזה לא מובן, לדעתי. ויש עוד מקרים שאני מרגישה שהיא לא לגמרי "איתי" בהם, כלומר לא ממש מבינה אותי בהם. האמת היא שזה די מאכזב אותי כי חשוב לי כן להיפתח ולהרגיש נוח איתה. אני מכירה עוד בחורה שמטופלת אצל אותה מטפלת והיא מאוד קשורה אליה. הייתי רוצה גם כן להרגיש קשורה אליה אבל כאמור כרגע זה ממש לא ככה. אמנם בפגישה הפרטנית הראשונה שלי איתה הרגשתי שהיא מאוד מכילה אותי, אבל לאחרונה יש גם הרבה מקרים שאני מאוד לא מרגישה מוכלת על ידה למרות שהיא כאילו מנסה להיות אמפתית. אני יודעת שהכי חשוב זה שאני אדבר איתה על הדברים האלה אבל מה שאני שואלת הוא האם בכל זאת לתת לזה צ'אנס? כלומר אני די מבולבלת, לפעמים חושבת שאולי היא בכל זאת לא המטפלת המתאימה לי. יש שיגידו ש-4 חודשים של טיפול זה זמן קצר מדי בשביל להחליט, אבל כאמור אני מכירה את אותה מטפלת כבר כמה שנים, או שאולי בכל זאת אי אפשר "להחשיב" את התקופה של הקשר הוירטואלי בינינו כהיכרות של ממש?

נטע שלום, נראה לי כי טוב עשית שהתחלת טיפול, ועולה מדבריך כי בסה"כ הקשר הטיפולי שנוצר הינו טוב. אני חושבת שהמעבר מקשר וירטואלי לקשר מציאותי אינו פשוט. כאשר הקשר הופך למציאותי, פנים אל פנים, מעורבים בכך יותר רגשות וגם קיימת חשיפה גבוהה יותר. אולי בגלל זה יותר קל לספר על עצמך דברים אישיים בהתכתבות וירטואלית מאשר פנים אל פנים. יתכן שכעת עולים הקשיים אותם תיארת בתחילת דברייך- הקושי להיפתח וליצור קשר בינאישי, להתגבר על בישנותך. אכן 4 חודשים זוהי תקופה קצרה מאד כדי להחליט. גם אם הכרת את המטפלת מקודם, זה לא היה במסגרת הנוכחית עם האיפיונים המיוחדים לטיפול פרטני. מבחינה זו את 4 חודשים בטיפול משלך. תני לעצמך עוד זמן.. בברכה, שרון