אישה מנקה-בעל צועק

אנו בסביבות ה-50. כשבעלי חזר אתמול בשעה 10 מעבודתו, ניצלתי את הזמן שלא היה בבית והחלטתי לנקות את מגירות השידה שלו שהיו מאד מאד מאובקות, ועשיתי סדר למופת. בעלי ראה זאת צעק עלי והיה לו כעין מבט של רצח בעינים: "מי אמר לך לנקות את המגירות ולמה בשעה כזאת אפשר ביום, ומישהו ביקש ממך לנקות את המגרות שלי???". אגב, אין לו שום דבר אישי במגרה. עניתי ו: "בעל אחר היה תופס אותי מחבק, מנשק, מעריך ומפרגן". הרי הוא לא מנקה מאומה בבית, אז במה חטאתי שאני ניקיתי, וגם לא התכוננתי להמשיך לנקות את שאר המגירות כי עשיתי הפסקה וידעתי שהוא צריך לישון, אז צורחים על האישה, זה מה שמגיע לאישה שהיא נקייה?? מילא, אם הייתי בלגניסטית, מלוכלכלת? במה חטאתי שניקתי לו את השידה??? . יש לו לעיתים רחוקות התפרצויות זעם ואחר מגלה בשפת הגוף חרטה, למרות שלא מודה בפיו. הייתי עוזבת אותו אך לא מסוגלת כלכלית. החלטתי להפסיק לנשקו שחוזר מעבודתו, להפסיק למתוח את הסדין בחלק שבו הוא יושן אלא רק את החלק שלי שירגיש שנפגעתי עד מאד. איך מגיבים לבעל כזה???? תודה רבה.

שולה שלום, נראה כי נעלבת מאד מתגובתו וניתן להבינך, זה לא נעים לקבל צעקות כשרק ניסית לעשות משהו טוב. נראה לי שאת מנסה להעביר לו מסרים דרך מעשים והתנהגות מרוחקת, במקום פשוט לומר לו שהעליב אותך. אם תדברו אולי גם תביני למה הוא צעק והתרגז. איני מכירה אתכם כמובן אך נראה לי שיש קצת קושי בתקשורת.. הייתי מציעה לך לנסות ולשפר את הדיבור ביניכם לפני שאת מגיעה למחשבות רחוקות כמו לעזוב. בברכה, שרון