מטפלת

שלום שרון, כבר כמה שבועות שאני לא כותבת מיילים למטפלת שלי בין טיפול לטיפול- עקב כך שהיא בקשה שנרכז את הכל בפגישה. בהתחלה הבנתי את זה אך ממש קשה לי, במיוחד היום אני ממש רוצה לכתוב לה - זה מרגיע ומשקיט. ואי אפשר. מה יש לעשות?

מהדברים שלך נשמע שאולי הנוכחות או לפחות הידיעה שמישהו שומע אותך מקילה עליך כי את מרגישה פחות לבד. כאילו יש לנו איזה צורך במשהו חיצוני שיעזור לנו לארגן את ה'משהו' הפנימי.יכול להיות מאוד שאת עומדת כרגע בפני אתגר חשוב שקשור בצמיחה של עצמך. איך לעזור לעצמך גם להיות 'המארגנת' של עצמך ולא להיות תלויה רק בקול חיצוני. איך לעזור לעצמך לפתח קול עצמאי משלך שידע להרגיע אותך. אולי בשלב הראשון תנסי לכתוב לה מכתב בלי לשלוח אותו כל פעם שאת מרגישה חוסר שקט, כמו איזה יומן שאת מנהלת כביכול אל מולה. אולי בהמשך הדרך תוכלי אפילו למען את המכתב לעצמך שיעזור לך לפתח את הקול הפנימי הזה שילך ויתחזק ויחזיר לך את התחושה שיש לך את עצמך ולכן את לא לבד.

אני לא מומחית אבל רוצה לעזור.. את יכולה לנסות פשוט לכתוב , הכתיבה כשלעצמה משחררת וזה לא משנה למי את כותבת העיקר הוא שאת מביאה לידי כתב את מה שאת מרגישה ותוך כדי כתיבה את מגיעה למסקנות שלא היית מגיעה אליהן בשיחה או מחשבה . והכי שוב ברגע שתכתבי לעינייך בלבד יהיו לך פחות מחסומים ולא תתאמצי לנסח את הרגשות שלך בצורה שראויה ליהיות כתובה .

נעמה שלום, אני מסכימה עם התגובות שקיבלת שאת יכולה גם לכתוב לעצמך ואח"כ להקריא (או לא)למטפלת. יש חשיבות רבה לכך שהדברים יהיו בתוך הטיפול, בפגישות, ולא בין המפגשים. אני יודעת שזה מאד מאד קשה להחזיק את הזמן שבין הפגישות, לכן האפשרות של כתיבה לעצמך היא דרך להתמודד עם הקושי. מקווה שתתני לכך סיכוי. שתהיה לך שבת שלום, שרון