ניגוד אינטרסים

בעבר הרחוק הייתי אצל מטפל שניצל אותי רגשית וכוחנית וגרם לי לפגיעה תפקודית קשה בכל תחומי החיים וכמובן משבר אמון מול אנשים ותחושת חוסר ערך תקווה ויאוש תהומי מתמשך. פניתי למטפל אחר שהסתבר כקולגה שלו והתחלתי טיפול דינמי אצלו. במהלך הטיפול ובסיוע אנשים קרובים הבנתי שנעשתה רשלנות מקצועית פושעת בטיפול הקודם שנבעה כנראה מצרכי אגו לא בשלים וחציית גבולות שלא באו משיקולים מקצועיים טהורים. החלטתי לבדוק אפשרות של תביעה אתית אולם המטפל הנוכחי סרב לאפשרות של חוות דעת מתוך שמירת "טובת הטיפול". היתה לי תחושה שהמניעים באים ממקום אחר- של העדפת 'אחווה קולגיאלית' על פני שמירת האינטרסים שלי.אין צורך לומר שהסיטואציה יצרה משבר אמון חריף גם בשל חוסר הכנות (הוא טוען שהוא מודע לבעיותיות אך טובתי עומדת בעדיפות). פרשתי את העניין לפניו ויש לי תחושה שלמעשה כל הטיפול הזה נכנס לקונטקסט בעייתי בלי קשר לחוות הדעת ושווה אולי אפילו לוותר עליו.תמיד יהיה בו משהו לא נקי. האמנם?

אני שבה ומתרה בפני הנזק הנפשי שנגרם מטיפולים פסיכולוגיים. כך כתבתי גם לפזית שכתבה כאן. דני, תבין דבר אחד, הם תמיד יהיו נאמנים אחד לשני יותר מאשר למטופל, הם תמיד ילכו יד ביד ויגנו אחד על השני. ציבור המטפלים עצמו מודע לעניין ומתי מעט הם אלה המתנגדים לכך בכל תוקף. מסכימה איתך שמדובר במשבר אמון חריף ביותר. ועדת האתיקה מסרה לי שהם עצמם מקצועיים והם לא מוטים לטובת המטפלים וברוב התלונות "המטפלים הם אלו שיוצאים חייבים". אם יש בך אומץ, אוכל לעזור לך לפנות אליהם. רק תשאיר מייל.

אני מסכים אתך שיש הרבה מטפלים שצריכים לעבוד על עצמם כי הם בסופו של דבר בני אדם אבל בטוח שיש כמה שעדיין מצליחים לעבוד עם אמות מוסריות סבירות- למרות שלדעתי הם לא הרוב. יש המון בעייתיות בטיפול ואני בטוח שחלק מהמטפלים מגיעים אליו ממקום לא בריא. תקראי את מה שכתבה פה איילת זה יכול דווקא להתאים לאידיולוגיה המרקסיסטית שלך.בלי קשר, אני חושב שהשיח הזה מאוד חשוב שיתנהל כי טיפול רגשי פרטני מתרחש במרחב שאין לו עדים והטקסט שמתנהל שם תמיד נתון לפרשנות ולכן יוצר מראש תנאים של חוסר מוגנות של המטופל ולכן גם אפשרות לניצול.

דני שלום, בשאלתך "האמנם" יש ספק ותהייה ואני מסכימה כי צריך לבדוק טוב מה קורה לפני שמפסיקים טיפול. אני רואה שקשה לך לסמוך על דברי המטפל שטובתך לנגד עיניו, ואתה חש חוסר כנות מצידו ומשבר אמון, אולי אלה תחושות שחשוב להבינן בטיפול. מעבר לכך אני חושבת שחשוב שתדע כי כתיבת חוות דעת מוציאה את המטפל מעמדתו הטיפולית ומחייבת אותו להכנס לעמדה אחרת, שיפוטית, לעיתים ערכית. נראה לי שהמטפל שלך רוצה להישאר המטפל שלך ולא לשים עצמו במקום כזה. אני רואה בכך נאמנות כלפיך. אולי יש עוד דרכים לתבוע את תביעתך.. לא ברור לי מה כוונתך במשהו לא נקי, זה בינך לבין המטפל. חשוב שתברר זאת איתו ולא לוותר כל כך מהר.. בהצלחה, שרון

להזכיר לאדם בכל עת ובכל שעה כי לא הוחמץ עדיין המועד לשוב ולהיות אדם... שרון, כ"כ שקוף שלא תתייחסי לדבריי, כי הרי את היא בצד המטפלים וסוכנת של אותה אידיאולוגיה עליה אני מתרה. האם לא הבנת שנעשה לדני אי צדק? מדוע אתם מגנים אחד על השני גם במקרים על עוולות ברורות. היכן היא אהבת הזולת? היכן?

המשהו ה'לא נקי' הזה הוא תוצאה ישירה של היחסים הכפולים שיש למטפל הנוכחי עם המטפל הקודם- כקולגה ואיתי- כמטופל.נראה לי שמעבר לתפקיד הבעייתי המשפטי שיש לדבר וההשפעה שסביר שתהיה לו על הטיפול התחושה שלי היא שהוא לא מוכן לעמוד מולו כדי לא לסכן את היחסים המקצועיים שלו איתו והרווח שיש לו מהם. זה מאוד דומה למדיניות של הסתרה בתוך חברות שבטיות קטנות- אף אחד לא רוצה להיות מנודה ולכן המוסר עולה כקורבן. נפגעתי מהעדר ההתגייסות לצידי כי כרגע יותר מהטיפול מעניין אותי השגת הצדק וההתעמתות עם הפוגע במרחב המציאותי ולא העיבוד של נושא הפגיעה במרחב הסימבולי. אני יכול אפילו לומר שגם אם העיבוד יהיה בחדר סימבולי- העדר ההתקוממות שלו על הפגיעה של המטפל הקודם לא רק מוציאה את הרוח מהמפרשים אלא הופכת אותו באיזה שהוא מקום למשתף פעולה.אדם שנפגע צריך לקרוא את הזעזוע על פניו של האחר כדי לחוש שהאמת שלו תקפה ומשמעותית.