לשרון

התלבטתי אם לכתוב בכינוי אחר, אך בסוף כפי שאת רואה... רציתי תשובה "נקיה" וזה לא קשור רק אלייך, אלא לתחושה שלי שבכל מקום אליו מגיעה הורסת לעצמי.יוצרת לעצמי שם לא טוב של חלשה ונודניקית..ופה חששתי שע"ס ידע קודם שלך עלי, תשלחי אותי עם זה בחזרה לטיפול.. מה שמגביר את "החולשה" , זו הקנאה - רגש איום,שורף ומאכל. כשרואה עצמי בהשוואה לאחרים שיש להם , זה בלתינסבל. לא מבינה למה לא מגיע גם לי ואיך זה ש"פספסתי את הרכבת" בתחומים כל כך גורליים. רק כאשר זוכרת שיש אנשים במצב גרוע משלי (לא רבים וטוב שכך!), מרגישה יותרנסבל עם עצמי, אבל גם תחושת אשמה על כך שניזונה כאילו מצרות אחרים.. מה גם שזה לא ממש עוזר לאורך זמן ומאבדת שוב את הכוח להמשיך. כשרואה מה קורה לאנשים שמקנאים...(מפורסמים) זה מפחיד.. רק להישאר שפויה עד הסוף ולא משנה מתי זה יקרה. הגבול כל כך דק... תודה שרון על ה"הקשבה" (אם הגעת עד פה..) גם אם אין על זה תשובות.

היי שון, אני שמחה שלא החלפת כינוי, כל הכבוד לך! אני אשתדל לא לשלוח אותך עם השאלות חזרה לטיפול. (למרות שאת ואני יודעות ששם את עושה את העבודה החשובה עבור עצמך). רציתי לומר לך שכאן, במקום הזה, את לא הורסת או יוצרת "שם לא טוב", להפך, את כנה אמיצה ומוכנה לתאר רגשותיך גם אם הם קשים לעיתים. קינאה זהו אכן רגש קשה ולעיתים עלול להפוך להרסני. העובדה שאת בטיפול שומרת עליך וזהו חוזק שלך - העובדה שאת מתמודדת עם הרגשות הקשים ולא מוותרת (גם אם לפעמים את רוצה לוותר). אל תתעסקי בהשוואות לאחרים. הדברים לא תמיד באמת כפי שנראים מבחוץ.. המשך יום נעים, שרון

תודה. את תמיד כמו פיה טובה מצליחה להרגיע ואף לחזק ולו רק במעט (וזה הרבה) - קוסמת של מילים, קוסמת של הנפש (-: