כלום מהכול

עזבתי לפני שלושה חודשים טיפול בגלל התאהבות במטפל ותחושה של איבוד של עצמי. בת 32 בלי עבודה לא מוצאת את עצמי ומרגישה זקנה שחיי נגמרו ואין לי מה להציע. עזיבת הטיפול הייתה נכונה לי אבל מרגישה שרוצה מישהו שילווה אותי לא מישהו שאהיה מאוהבת בו ופנטזיות מיניות אלא מישהו שיהיה לצידי אך אין לי כסף..ממש תחושה של מוות:-(

אני שלום לך, להפרד ממטפל עקב התאהבות זה תהליך מורכב וקשה. אני מתארת לי שאת עוברת תקופה קשה ואולי חלק מרגשותיך הקשים קשורים לפרידה הזו. הרצון בליווי בשלב זה של חייך לגיטימי ומובן. אולי ניתן לחפש במסגרות לא פרטיות כמו בקופ"ח אליה את שייכת (המחיר מסובסד) או אפילו במסגרת של שרותים עירוניים (תחנה לטיפול במשפחה וכיוצב'). תחושת הבדידות גוברת כאשר מאבדים מקום שהיה אמור להיות מוגן, מכיל ושומר מפני רגשות חזקים וסוערים שלא ניתן היה (כנראה) להכילם. אני מקווה שתמצאי מקום אחר שיתאים לך יותר. בברכה, שרון