מבוכה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

16/05/2009 | 18:40 | מאת: אני

הי שרון, זו הולכת להיות הודעה עם מבט קצת מושפל.. ניסיתי כמה פעמים כבר לכתוב משהו ובכל פעם הרגשתי שאני מעדיפה לחכות ולשאול את המטפלת שלי. אבל אולי אני פשוט צריכה לכתוב למישהו. זו לא כל כך שאלה, אבל אכתוב בכל זאת.. אני רוב הזמן נבוכה. זה כמעט ממש state of mind קבוע. נבוכה לספר, נבוכה מבחירת המילים שלי, נבוכה מהגוף שלי, נבוכה מהקול שלי לפעמים, נבוכה להיות מובכת כל הזמן. אני והמטפלת בקשר טוב מאוד. אני מצליחה לספר לה לא מעט, גם אם בהתחלה אני מכווצת ממבוכה. אני מאוד מחבבת, מכבדת וסומכת עליה ונדמה לי שגם היא מחבבת אותי. זה טיפול שני שלי, חדש יחסית- בן חצי שנה, ואני מרגישה שהיא האדם הנכון בשבילי. אני תוהה לפעמים כמה זמן עוד תוכל להרגיש איתי את המבוכה הזאת. מתי כבר תפסיק לראות אותה ותרגיש קהות מסוימת כלפיה. מתי תרגיש קהות מסוימת כלפיי? האם יש לזה שם או מילה, לאנשים שנבוכים כל כך באינטראקציה אישית? אני חושבת על עצמי כעל ילדה ונזכרת שמרוב פחד מהמבוכה שעלולה להתעורר כתוצאה מאינטראקציה לא מושלמת עם מי שסביבי, התבדלתי ונמנעתי מחברה. או לכל הפחות, צימצמתי אותה באופן משמעותי. כשאני עם המטפלת שלי אני מרגישה שוב כמו ילדה ונורא נורא קשה לי להתגלות על שלל הדברים שאני לא יודעת איך עושים.. או על שלל הדברים שמהם נמנעתי. ממש קשה לי להיות כל כך ילדה בעיניה.. :-( מביך נורא ופשוט קשה.

לקריאה נוספת והעמקה
16/05/2009 | 19:29 | מאת: שרון קורן-לזרוביץ

אני שלום לך, באמת לא פשוט לכתוב על רגשות כל כך אישיים, אני שמחה שיכולת, ואל לך להשפיל מבט בגלל כתיבתך, נהפוך הוא! זהו אולי צעד קדימה להתמודדות עם רגשות אלה והשלכותיהם. מאחר ושאלת אם יש לכך מילה או שם, אני מרשה לעצמי לומר לך שיתכן ומה שאת מתארת היא בעצם חרדה או חרדה חברתית ליתר דיוק, שבד"כ קשורה גם בביישנות שהיא תכונה מולדת פעמים רבות. נראה כי רגש זה גרם בילדותך להמנעות מחברה ובדידות רבה. ההיזכרות במצבים אלה בטיפול היא באמת קשה ומכאיבה, ומכאן גם החוויה שאת מתארת עם המטפלת, לחוש שוב כמו ילדה קטנה.. אך יש לכך חשיבות בלתי רגילה, להתבוננות הזו בילדונת שבך, ונראה לי כי המטפלת שלך עדינה וקשובה לך. אל תהססי ודברי עימה על רגשות קשים אלה, אני מאמינה כי בסופו של דבר זה יביא להקלה. בהצלחה רבה, שרון

17/05/2009 | 00:42 | מאת: אני

הי שרון, היא באמת עדינה איתי.. ורגישה כלפיי, וזהירה-יוזמת בדיוק במידה.. "היא כל מה שרציתי לפי המידה" ;-) נעימה ויקרה.. :-) טוב לי איתה... קצת נסחפת..רק רציתי לכתוב לך תודה על המילים העדינות ותשומת הלב, ליל מנוחה ושבוע נעים, (לילך)

17/05/2009 | 15:47 | מאת: שירה

אולי כדאי שתדפיסי את ההודעה שלך ותתני למטפלת לקרוא. יכול לעזור לטיפול שלך. :)

מנהל פורום פסיכותרפיה