חוסר רצון
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, אני כבר בו 24 השתחררתי מהצבא לפני שנתיים ומאז לא מוצא את עצמי בכלל. מצב הרוח שלי משתנה הרבה אני יושב הרבה שעות מול המחשב בבית. אני נמצא בטיפול פסיכותרפי כבר כמעט שנה ויש קשר טוב ביני ובין המטפלת אבל לדעתי אני רק לומד לחיות עם בעיה ולא פותר אותה. לדעתי הבעיה היא שאין לי יכולת ביקורת עצמית ואין לי שאיפות ורצון לעשות כלום. האמת תמיד הרגשתי שונה ואאוטסיידר והשחרור מהצבא רק הקצין את זה. כיצד אוכל למצוא אושר ולחיות חיים נורמליים כשיום הוא יום ולא רק שעות שחולפות מול העיניים? לדעתי לא מדובר מדיכאון שכן כבר מאז היותי ילד הרגשתי שונה. היו גם הפרעות אכילה טיפה שהתמתנו עם הטיפול הפסיכותרפי. תודה מראש על המענה.גם הגעתי כבר למסקנה שאולי לי תקווה וכדאי לעזוב את החיים האלה ולהתחיל חיים חדשים(כן מה שאתם חושבים)אבל כמו שהמטפלת שלי אמרה שזה רציני ויכולים להווצר סיבוכים פיזיים עוד יותר גרועים מנסיון כושל אז כרגע וויתרתי.
המלאך הטוב שלום, ללמוד לחיות עם בעיה זה בהחלט חלק מהתמודדות איתה, העובדה שאתה בטיפול ויש קשר טוב בינך לבין המטפלת גם הוא סימן טוב שאינו מובן מאליו. לעיתים לוקח זמן לצאת ממקום רגשי תקוע או מורכב. כדבריך, הקשיים נמשכים זמן רב - מהיותך ילד, ולכן יש להיות סבלני, להצליח לראות מה כן משתנה.. גם אם זה בקטן..אני שמחה לשמוע שכרגע ויתרת על תוכניתך, לא רק בגלל סיבוכים פיזיים אפשריים, אלא פשוט כי התגברת. מקווה שתמצא בתוכך סבלנות ואורך רוח, בברכה, שרון