שאלות

שלום שרון, האם הגיוני בעיניך לשאול את המטפלת לאן היא הייתה רוצה שנתקדם? אני נוטה קצת לנסות לרצות, באופי שלי... ומכאן אולי השאלה שלי. זה טיפול חדש יחסית, משהו כמו חצי שנה, הקשר בינינו טוב מאוד, אני מאוד אוהבת אותה ונדמה לי שגם היא מחבבת אותי.טוב לי איתה מאוד. ובמקביל... למרות שהאוירה טובה מאוד בפגישות ואנחנו צוחקות לא מעט, קשה לי לומר שאני לגמרי מרפה או מתמסרת או כל מיני מילים כאלה... טיפוס קצת מאופק.. אני מרגישה שאני נורא סומכת עליה (וזה לא מובן מאליו) ולפעמים בא לי לבקש ממנה להוביל. שהיא תאמר לי מה בעיניה "דורש טיפול" ולאן היא הייתה רוצה שנתקדם. שוב, אנחנו ממש בתחילת הדרך ועוד רחוקות מאוד מלהתקע.. לא בתכנים ולא בקשר. האם זה משהו שנשמע בסדר לבקש? ושאלה נוספת, אחרת, חברה שלי ובן הזוג שלה שניהם פסיכולוגים קליניים. האם זה מותר להיעזר אחד בשני כששניהם בעלי מקצוע ואף אחד מהם לא מכיר ולא ראה מעולם אף אחד ממטופלי הצד השני...? תודה ושבוע טוב, מירב

מירב שלום, אכן נשמע שנוצר קשר טוב ושאת בידיים טובות. לגיטימי מאד ואפילו רצוי שתשתפי את המטפלת במחשבותיך ורצונותיך. אולי הכמיהה שהיא תוביל היא נושא חשוב להבנה. גם בנושא ההתמסרות שהעלית- לכל אחד יש את הקצב שלו וכפי שציינת הטיפול בתחילתו. לגבי שאלתך האחרונה- זה בסדר שחברתך נעזרת, אך ספציפית לעניין בן זוגה של המטפלת..זה אולי מעט בעייתי, אולי זה מעורר בך חשש שהסודיות או הפרטיות שלך נחדרת. גם על זה הייתי משוחחת עם המטפלת. זה לא פשוט שאת יודעת אינפורמציה כזו עליה, בוודאי כשבן הזוג ידיד של חברתך. חשוב שזה יהיה "על השולחן" בטיפול. בהצלחה, שרון קורן לזרוביץ עו"ס קלינית פסיכותרפיסטית