פחד ממוות

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

29/04/2009 | 16:07 | מאת: שילה

שלום אני בת 33, נשואה באושר ואם לילד, ומאז שאני זוכרת את עצמי יש לי התעסקות אובססיבית במוות, לכל סוגיו, ממחלה, מפיגוע מת"ד וכו'...כמעט כל אירוע מזעזע ולא טבעי הופך עבורי לאבססיה: חיפוש מידע אודות הנסיבות, האדם שלו זה קרה, המשפחה וכו... אני חוששת ממוות מוקדם כל חיי, עבורי וגם קצת עבור בעלי ובני עוברת בכל אתרי הנצחה באינטרנט, קוראת על מקרים קשים אף בחו"ל, ובנוסף הייתי מכורה לסדרה של "פשעים שלא פוענחו" עד שהחלתי לסבול מסיוטי לילה, והפסקתי כשבעלי מנסה להפנות אותי לטיפול, אני מוצאת הסבר רציונאלי, שעליי לחקור את הנושאים הללו כדי לדעת ממה להימנע, וכיצד להגן על עצמי ובאמת אני מיישמת את זה בחיי ונזהרת, ומזהירה את משפחתי יש לציין שאני מאד מאד אוהבת את חיי, לא בדיכאון, מאושרת רוב הזמן, אך מאד פוחדת למות ובגלל שאני רופאה אני נחשפת למקרים גם בעבודה תודה

לקריאה נוספת והעמקה
29/04/2009 | 18:09 | מאת: שרון קורן-לזרוביץ

שילה שלום רב, מתאור הדברים נשמע לי שאת סובלת מהפרעת חרדה. עוצמת ההפרעה הינה בינונית אולי אף פחות מכך לכן את בסה"כ מתפקדת טוב, ושאר התחומים בחייך לא נפגעים מכך. אך אין ספק שאת משלמת מחיר מסוים עבור כך. כולנו חוששים מהמוות השאלה היא מה המידה שבה אנו מתעסקים בכך ביום-יום ומהי עוצמת החרדה. האופן בו את מתמודדת אופייני לאנשים עם הפרעה מסוג זה, וניכר כי אינו יעיל במיוחד..כעת את צריכה להחליט עד כמה זה מפריע ופוגע בחיי היומיום שלך (קחי בחשבון שמדובר גם בבני משפחתך, במיוחד בנך, שבלי להרגיש את עלולה לגרום לו להפוך לחרד גם כן). תבדקי עם עצמך עד כמה את נמנעת מדברים עקב החרדה. ואז תחליטי אם את מעוניינת בטיפול- קיימים טיפולים קצרי מועד לטיפול בחרדות מסוג זה (טיפול התנהגותי קוגניטיבי, למשל) וכן טיפולים אחרים. קודם עליך להחליט כמה זה מפריע לך. בהצלחה! שרון קורן לזרוביץ עו"ס קלינית פסיכותרפיסטית

מנהל פורום פסיכותרפיה