היי שרון,

מה שלומך? לאחרונה מוטרדת יותר ויותר משאלת מידת המוטיבציה של הפסיכולוגית בטיפול. מרגישה שהיא לא אוהבת אותי במיוחד וזה מאד מפריע לי. היא כן מכחישה עייפות או חוסר חשק ובכל זאת נשארתי עם תחושה כזאת. השאלה אם זה רלוונטי ליעילות הטיפול? אם היא אוהבת או לא אוהבת... או שמה שחשוב זה הרצון שלה להמשיך בטיפול - לפי מה שהיא אומרת (ולא לפי תחושתי.- אני מרגישה שכל רגע היא יכולה להפסיק מסיבות שונות ) האם לסמוך על האינטואיציה שלי, או על דבריה (נכון להיום..) שלה? אובדת עצות!

שון היי, שלומי בסדר גמור תודה על התעניינותך! ולשאלתך- הרגשות שיש לך כלפי המטפלת והשאלות שמעסיקות אותך(עד כמה את חשובה לה) הן מאד רלוונטיות לטיפול. אני חושבת שאת צריכה לסמוך על האינטואיציה שלך וגם לסמוך על דברי המטפלת. כלומר, אין כאן שאלה מי צודק או מה נכון, אלא חוויה משותפת שקורית בטיפול שיש מקום לברר אותה ולהבינה בהקשר של הטיפול ושל העולם הפנימי שלך (והאופן בו מקבל הד אצל המטפלת). הרגשות הללו והאומץ להתמודד עמם הינם לב הטיפול, ולעיתים לוקח זמן ממושך להבינם, אך אל ייאוש, תמשיכי ותביאי זאת לטיפול וזה יקדם אותך מאד. בהצלחה, שרון

ותודה על תשובתך המהירה. חושבת שיש בעייתיות בהעלאת הנושא (הלא חדש) הזה... בכל פעם שהעליתי זאת, הרגשתי התחמקות ואף הסטת הנושא.. גם חושבת שנדיר שמטפל יודה בפני מטופל, שהוא נמאס עליו ושאין לו חשק לטפל בו... וזה אולי מעגל סגור , כי עצם העלאת הנושא מספר רב של פעמים, עלול להמאיס ולעייף את הצד השני (ואותי, הנושא די מביך יש לומר..) ותכל'ס למה היא מבטיחה להתקשר אחרי פגישות ולא מתקשרת? למה היא לא מתנצלת, כשמבינה שציפיתי לשווא? מניחה שתאמרי, שצריכה לברר זאת איתה. הבעיה שניסיתי ולא קיבלתי מענה ברור ולכן מנסה לפרשן התנהגותה ולנסות להסיק את המסקנות הנכונות לי. כי הזמן אוזל וגם הכסף... שרון, תודה!