הבן של הבוס

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

25/04/2009 | 00:37 | מאת: אור

שלום רב, אני עובדת במקום עבודה כשנה. הכל היה טוב, עד שהבן של הבוס החל להציק. ההצקות כוללות: העלבות ("חשבתי שאת יותר חכמה"), מבחנים (שהיתי בפגישה אצל אביו ועימו הוא עשה לי מעין מבחן ושאל אותי משהו לגבי פרויקט כלשהו ואמר לאביו לשתוק), והקש ששבר אותי הוא שבפגישה השבוע אצל אביו, אבא שלו קרא לו שיצטרף אלינו כי רצה להגיד לו משהו שביקשתי ואז הבן נכנס ואמר: מה את עוזבת? ידעתי שלא תחזיקי הרבה זמן מעמד. מהשוק לא הגבתי...גם אביו לא. מאיפה הוא הביא את זה? תהיתי אם זה מהגיגי ליבו, אבל כבר קשה לי להתמודד עם זה.הם החלו לדבר אח"כ עלי בנוכחותי, והבן אמר: יש לה בעיה..היא מקבלת עבודה ומיד חייבת לסיימה (לא כך צריך להיות?!) וברבר עוד כמה שטויות. מה עושים במצב כזה? כבר הלכתי אליו פעם ואף כתבתי לו מייל ארוך, שאם יש לו בעיה איתי שיבוא ויגיד לי..אני לא מוכנה ליחס הזה. ואז הכחיש ואמר איזה שטויות את מדברת....דרך אגב, עם אביו היחסים מצוינים.

לקריאה נוספת והעמקה
25/04/2009 | 14:58 | מאת: שרון קורן-לזרוביץ

אור שלום רב, נשמע שלא קל לך עם בנו של הבוס, אבל מאחר שאת מציינת שיחסיך עם אביו מצוינים (והוא הקובע כאן כי הוא הבוס), ושאת עבודתך את עושה במיומנות וחריצות, אולי לא צריך להתרגש כל כך מאמירות אלה. האם אפשרי שזו מין צורת התנסחות צינית שלו ושבעצם הוא די מעריך אותך? (כך זה נשמע מהדוגמא שנתת לגבי הערתו שאת מסיימת את העבודה מיד עם קבלתה- צדקת - כך צריך להיות..). זה בהחלט לא נעים כשמישהו מנסה לערער אותנו, אך הדרך הנכונה להתמודדות נראית לי להגיד לעצמך שאת עושה תפקידך כראוי ומרוצים ממך, ואז אמירות כאלה מצידו לא יטלטלו אותך כל כך. בהצלחה! שרון קורן לזרוביץ עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטת

מנהל פורום פסיכותרפיה