הי שרון

יש לי שאלה מעט ילדותית... אני קנאית ולא במובן הרע של המילה - שחו"ח רוצה שיהיה לאחר רע.- לא! פשוט רוצה שיהיה לי גם טוב... כאשר מחמיאים למישהו, כאשר מחבקים מישהו, כאשר בעל סמכות מדבר עם מישהו, כאשר יש אירוע משמח למישהו וכו'וכו' . וכמובן שאני מדחיקה את הקנאה, אבל זהו רגש הרסני ולא סתם אומרים: "ימותו הקנאים" .

ש שלום רב, נראה שבסוף שכחת לציין את שאלתך (שקראת לה ילדותית), דווקא מעניין מהי... בכל אופן אוסיף ואומר כי אכן קיימת קנאה שהינה טבעית ובריאה (מהסוג שאת מתארת) שהיא מבטאה רצון שגם לי יהיה כמו לאחר, וקיימת קנאה מסוג פתלוגי יותר שבה יש רצון עז לשייך את כל ה"טוב" אלי, ע"ח האחר. מעורב בכך גם רגש של נקמנות והרסנות לעיתים (רצון שיהיה רק לי ולאחר בכלל לא). האמת שבכל אחד מאיתנו יכולים לעלות רגשות משני הסוגים, השאלה היא בכמות ובאיכות העוצמות של הרגשות. הרגשות שאת מתארת הינם טבעיים, אני מאחלת לך שתשיגי את הטוב שאת כמהה לו! שרון קורן לזרוביץ עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית

השאלה בעצם לא ילדותית אלא מרגישה שהקנאה ילדותית... השאלה - איך להיפטר מהקנאה?? היא מאד מפריעה לי ותמיד אני בהרגשה ש"הדשא של האחר ירוק יותר". אני שמחה במה שיש לי, אבל לעולם מה שיש לי אינו מספק.. כועסת על עצמי ומרגישה רגשות אשמה, על שלא מצליחה להתעלות מעל עצמי ולשמוח שמחה שלמה בשביל האחר. מאד מודה לך.