איך לומדים

לא להגיב מהבטן. לא לספר לכל אחד בדיוק איך מרגישים. למשל לספר לבוס איך מרגישים באמת - זה לא המעשה הכי חכם בעולם... ובכלל לא כל דבר צריך לספר לכל אחד. אבל מרגישה קושי להימנע מלעשות זאת וכמו ילדים קטנים שמספרים הכל, הדברים יוצאים ואח"כ מתחרטת וכועסת על עצמי. בדרך כלל זה קורה בתגובה לשאלות ולא בצורה יזומה שלי. האם זה קשור לחוסר אסרטיביות?? הבעיה שזה הפך לדפוס! האם סדנא לאסרטיביות יכולה לעזור? ואיפה אפשר להשיג אינפורמציה? סליחה על ריבוי השאלות ותודה מראש!

צביה שלום רב, איני בטוחה שזה קשור רק לחוסר אסרטיביות, אלא בכלל ליחסים בינאישיים שאת יוצרת, אבל בהחלט נשמע שאת מתמודדת עם מצב לא פשוט בו איכשהו האחר מולך הפך למעין דמות סמכות מולה את צריכה "להיות בסדר" ו"לומר הכל", ואולי קיימת חרדה מעונש או ביקורת אם לא תנהגי כך. בעיקרון טיפול יכול לעזור להבין מה מונח בבסיס התגובה הזו שלך. אם את מעדיפה טיפול שהוא קבוצתי - בהחלט יכול להתאים (יש גם טיפולים קצרי מועד העשויים להיות יעילים למטרתך) אני משערת שאת יכולה להתעניין בקופ"ח שלך על מסגרות כאלה ולבקש הנחיות, שם העלות מסובסדת. בהצלחה!