מטפל נוסף

שלום רב.. אני נמצאת בטיפול פסיכותרפי קצת פחות משנתיים. בעוד כחודשים לערך המטפלת שלי תצא לחופשת לידה והתחושה שלי שאשאר מעט לבד. אני בתקופה של שינויים רבים בחיי ואצטרך תמיכה כלשהי בזמן שהיא לא תוכל לטפל בי. העלאתי בפניה רעיון לגשת בתקופה הזו למטפל אחר (הפעם מטפל) אך עלי לציין שהיא לא כ"כ היתה בעד. היא טענה שאם אני מתחילה בטיפול אצל מטפל חדש, עלי להמשיך אצלו והטיפול שלנו יסתיים. אני מאד קשורה אליה ואוהבת אותה אהבת-אם ממש! יהיה לי קשה מאד להיפרד ממנה. אך המטפלת שלי אמרה שאם אני אתן לה לשוחח עם המטפל החדש לפני הגעתי אליו, ייתכן שהיא תסכים להמשכו של טיפולנו. אך חשבתי שאני רוצה להתחיל בדף חדש, בלי שום הכנות ואינפורמציה לגביי, שאני אוכל לדבר בחופשיות מולו שהוא לא יכיר אותי לפני... שאני אוכל להתחיל טיפול כאילו מחדש, בלי חשש שאני חוזרת על דברים שכבר אמרתי, ובלי דעות קודמות עלי. אני חוששת שייתכן שישנם מניעים אחרים אלו שגרמו למטפלת שלי לחשש מטיפול עם מטפל אחר.. למרות שהיא כ"כ מיוחדת, טובה והגונה. ואולי אף היא עצמה, אינה מודעת להם בכלל. אמרתי למטפלת שלי, שאני יכולה להתחיל טיפול והיא בכלל לא תדע... עוד אציין שמאד מסקרן אותי טיפול עם מטפל גבר וחשבתי שזו הזדמנות טובה לנסות וגם לשמוע דעות נוספות לשלה. אשמח מאד מאד לשמוע מהי דעתך בעניין.. מה עלי לעשות?

הילה שלום רב, ההתלבטות שלך בהחלט במקומה, התמודדות עם מצב בו מטפלת נכנסת להריון אינה פשוטה ומעוררת רגשות שונים ומעורבים. שאלה חשובה היא כמה זמן תצטרכי להמתין לה עד שתחזור, (אם מדובר בחודש או בתקופה ארוכה יותר), וכמה את באמת מרגישה שתוכלי להסתדר בזמן ההמתנה. ממה שאת מתארת נראה שהטיפול מקום משמעותי עבורך, ואת לא נמצאת זמן רב (יחסית) כך שלדעתי חבל להפסיקו. יש מצבים בהם בתקופת ההמתנה פונים למטפל אחר עד חזרת המטפלת מחופשה, אך זה בעייתי מאד ובד"כ עושים זאת כשהמטופל במצב רגשי מאד רגרסיבי (לא נשמע לי שזה המצב במקרה שלך). לדעתי זה נושא לשיחה עם המטפלת שלך, כולל ברור של רגשותיך לגבי ההריון והלידה המתקרבת, פעמים רבות עולה חוויה של דחייה או נטישה במצב כזה, ואז הפנייה לטיפול חדש היא סוג של ויתור בגלל הקושי להתמודד עם הרגשות הקשים. (כל זאת בתנאי שהמטפלת אכן פנויה לחזור ולטפל בך בהקדם האפשרי). מתיאורך נראה לי שלמטפלת שלך חשוב שתישארי בטיפול והיא פועלת ממקום שרואה את טובתך. בהצלחה! שרון קורן לזרוביץ עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית

היי שרון. ראשית תודה עבור תשובתך המהירה. בעניין חופשת הלידה שלה... ובכן, היא לא יכלה לומר לי לכמה זמן תצא.. היא עצמה עדיין איננה יודעת. כאשר חוסר ודאות עוד יותר מלחיץ אותי. היא רק אמרה שזו לא תהיה חופשה רגילה של 3 חודשים.. אבל לאחריה היא תחזור לטפל בי. אני לא חושבת שאני במצב כ"כ קשה, אך עדיין אני חווה תקופה לא קלה, ויהיה לי חסר הטיפול, השיחות, החיזוקים שכרגע אין לי משום גורם. (אני בהליכי גירושים עזבתי את הבית יחד עם שתי בנותיי, לפני כחודש פוטרתי מהעבודה, לחצים עצומים מההורים שחושבים שהם קנו אותי, ובמיוחד זכרונות העבר שמציפים ללא הרף בעקבות הטיפול). הדבר שעיצבן אותי יותר מכל שהרגשתי שהיא הציבה לי סוג של אולטימטום שבו אני חשה שהיא השולטת בי.. כי הרי ברור לשתינו שאני לא אוותר עליה. בנוסף גם חשתי מעין התערבות שלה בחיי, כאשר היא הבהירה לי שהיא מעוניינת לדבר עם המטפל החדש ולספר לו עלי. ואני אומרת לעצמי: בשביל מה? אני רוצה לספר את הסיפור שלי בעצמי.. ולכן אני מרגישה כועסת. כל שרציתי לשאול אותך האם לדעתך הכעס שלי מוצדק בכלל? האם 'ההתערבות' שלה לגיטימית, מקובלת ומוצדקת? כמובן שבפגישה הבאה שלנו אדבר איתה על התחושות שלי. אך האם לדעתך היא פועלת איתי נכון? תודה רבה..