זקוקה לעזרה

אני נשואה 4 שנים, 7 שנים עם בעלי והורים לילד בן חצי שנה. הוא בעל מקסים, עוזר בבית, עושה הכל עם הילד. הבעיה "היחידה", אבל המהותית היא, שהוא לא מתפקד בעבודה. בעבר עבד תקופה של שנה וחצי בחברה מסויימת ועזב כי "לא התייחסו אליו יפה". אחרי זה ישב שנה בבית, עד שהחל לעבוד בעסק המשפחתי לפני שלוש שנים. כל שלוש השנים האלו הוא הולך לעבודה כשבא לו, לא הולך כשלא בא לו... קיבל אזהרות רבות כי יפטרו אותו ולא ממש אכפת לו... הוא חושב שכל העולם נגדו, לא מבין מה לא בסדר בזה שהוא לא הולך לעבודה. עכשיו בכלל זה נהייה מהותי כי יש לנו ילד בן חצי שנה, והמשכורת שלי לא מספיקה לפרנס אותו.. אבל לא מבין את זה. כשמתעמתת אומר ש"לא חשב עדיין איך נשלם חשבונות או נקנה אוכל לילד". חושב שכל העולם דפוק ורק הוא מושלם, לא מבין שמשהו לא בסדר בהתנהגות שלו. לאחרונה פוטר מהעבודה, יושב בבית ולא מחפש עבודה אחרת. כל היום מול המחשב/שוכב במיטה.. בקושי אוכל, בקושי עושה משהו. הלך בעבר לטיפול, טופל בציפרלקס (בלי שיחות) ולא עזר, הלך לשיחות.. וגם לא עזר. אחרי שלפני שנה, בהריון, נסעתי לחו"ל לשבועיים, התחיל לעבוד יחסית בצורה סדירה, אבל עכשיו שוב. אחרי שניסיתי כל גישה שקיימת, שיחות, דיבורים, השתתפות, ריבים, כעסים, התעלמות וכו'... הפנמתי שהוא לא מנסה לעשות כלום, לא הולך לטיפול ולא משנה כלום - עזבתי אתמול את הבית. השאלה שלי היא מה אפשר לעשות? אולי יש עוד משהו שלא חשבתי עליו... מוכן ללכת לטיפול רק אם אני אקבע - לא מוכן להתקשר לקבוע לבד. אין לי בעיה עם זה בעיקרון, אבל לא מאמינה שיעזור אם הוא לא מראה שום רצון לשנות את המצב. איך גורמים לגבר בן 32, אב לילד, לקבל אחריות? האם זה נראה כמו בעיה פסיכיאטרית כלשהי? אנשים אמרו לי שזה דומה להפרעת אישיות או לדיכאון... האם יש חשש שהוא יפגע בעצמו?

טל שלום רב! את מתארת מצב קשה, וניכר כי פעולתך היתה ממקום של מצוקה אמיתית. האמת שדי קשה לגרום למישהו לקחת אחריות, ואין ספק שלבעלך יש בעיה.לדעתי אם הוא מוכן ללכת לטיפול וזקוק לעזרתך בצעד הראשון- אין מניעה מלעזור לו, כשאת מבהירה שזו תהיה התערבותך היחידה ולשאר הוא האחראי. איני יכולה לענות על שאלתך לגבי החשש שיפגע בעצמו כי איני מכירה אותו, אך עצם העובדה שהאפשרות עולה בראשך מצדיקה ברור עמו (לאו דווקא על ידך, אך אולי בהגברת הלחץ עליו שיפנה לקבלת עזרה מקצועית). יתכן שהצעד שנקטת יעורר בו איזה דחף להתחיל לטפל בעצמו ובמשפחתו. מקווה ומאחלת לך שמהמשבר הזה תצמח הזדמנות לשינוי!