טיפול פסיכולוגי?!

שלום, אובחנתי בגיל 16 כבעל ADD -H והתחלתי טיפול בריטלין. נעזרתי בריטלין למשך תקופה של כשנתיים ולא רק שזכור לי שלא אהבתי את תגובתי לתרופה ( צורך בסטימולציות,hyperfocus וגם הcrash בסוף זמן השפעת התרופה) גם אינני בטוח עד כמה היא עזרה. מעבר לזה האבחנה היתה לצד אבחנה של דיכאון קליני ומתוך כל הנ"ל איני בטוח בנכונות האבחנה. כיום אני עדיין סובל מדיכאון (אני בן 21) אשר מקשה בצורה ניכרת על התפקוד, יצירת קשרים עם אנשים, וכד', וכמו כן, ברוב הזמן, יש לי קשיים בריכוז למטרת לימוד או כל דבר למעשה שאינו אינטראקטיבי.. בנוסף לנ"ל (כצפוי) יש גם קשיים נוספים שנובעים מחרדות, אובססיות והתנהגות כפייתית, חוסר ביטחון עצמי וייאוש בעניין הזהות המינית. הייתי בטיפול פסיכולוגי, ומעקב פסיכיאטרי, בגיל 16 למשך כ10 חודשיםבה התחלתי להתשמש בריטלין למשך כשנתיים, ולוסטרל למשך כ8 חודשים. לאחר מכן הייתי בטיפול פסיכולוגי במשך השירות הצבאי שלי ודי התייאשתי מפסיכולוגים או ליתר דיוק, מחוסר האונים שלהם, כפי שנדמה לי, מול הבעיות שלי.. יש דרכי טיפול נוספות או צורת טיפול שונה בתוך הפסיכולוגיה\פסיכיאטריה אשר עשויה להניב תוצאות כלשהם? אני מצטער אם המכתב נשמע מתקיף ו\או פוגע בשם הפסיכולוגיה\פסיכיאטריה וכו', אין זו כוונתי. בתודה מראש, דניאל.

שלום דניאל, קיים מגוון רחב מאוד של שיטות וגישות פסיכותרפויטיות. אתה צודק שאם אתה סובל מדיכאון, כל התופעות האחרות, כולל חוסר הריכוז, יכול להיות תוצאה נלווית של הדיכאון. רוב הטיפולים הפסיכותרפויטיים בארץ הם באוריינטאציה פסיכודינאמית (גרסה "רכה" ופחות שמרנית של הגישה הפסיכואנאליטית), אך יש גם טיפולים התנהגותיים-קוגניטיביים, שנמצאו יותר ויותר יעילים נגד דיכאון ובהם לומדים דרכי התמודדות התנהגותיות ודרכים לשינוי דרכי החשיבה והאמונות האפייניות לדיכאון. אם לא ניסית זאת, מומלץ בהחלט לנסות עם או בלי ליווי של טיפול תרופתי, שגם בו חלו חידושים רבים בתחום הטיפול נגד דיכאון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מה אני אמור להבין כעצתך המקצועית מתוך התשובה הדיפלומטית הנ"ל?