עדיין בחרדת נטישה

ד"ר שלום אני בת 31.אני הייתי בקשר עם מישהוא שנה ו 8 חודשים. ביום שבת הוא החליט שדיי לו.אני לא האמנתי שזהו נגמר. חיכיתי שישוב..כמו כל פעם שהלך וחזר.. התקשרתי ושלחתי הודעות ללא מענה. רק והדעה אחת: " אוהב אותך אבל מספיק ודיי". הספיק בשבילו. ללא הסברים .ללא שיחה.כלום .מיום שני שהבנתי שבאמאת נגמר..אני התמוטטתי ..בכיתי צרחתי.. אני לא מתפקדת .אפילו לעבודה לא הלכתי.כשעוד היה הקשר.. תמיד הרגשתי ביטחון "הוא עדיין איתי" , ולא תמיד נעניתי לבקשותיו. כשהוא היה אומר שדיי לו הייתי ממהרת למלא מה שרק יבקש .רק שלא יעזוב אותי. בילדותי אמי נהגה לעזוב את הבית באמצע הלילה .היינו קמים בבוקר והיא איננה.שבועות ולפעמים חודשים לקח לנו עד שידענו איפה היא בכלל. בכל פעם שמישהוא מנתק קשר איתי אני חווה חרדת נטישה כזו אכזרית שאני מפסיקה לתפקד.איני יודעת איך להתגבר עליה. היום חשבתי לדבר עם אמי .למה היא עשתה כך?? קמה והלכה בלי להגיד שלום! בלי הסבר .בלי להתקשר. עוד שבועעים "יום האם העולמי" ... איני רוצה לתת לאמי מתנה ש ..."אימא מה עוללת לי ... אני בחרדות עד היום ..." אני יודעת שהיא לא חזקה .היא לא תוכל לסבול את מה שאגיד. ושוב לבעיה שי... אני מרגישה ננטשת שוב ושוב. את האמת אני לא צריכה את אלה שעוזבים אותי. אני יכולה להיות בסבבה בלעדיהם ..אם אני חושבת על זה באופן שכלי נטו. אבל רגשית ,אני מרגישה שעולמי חרב עליי. סוף עולם.איני יכולה לחיות בלעדיהם. עתה.. אני מרגישה כמו ילדה שעזבו אותה.. קמה בבוקר לבד..מחפשת ואין אף אחד. מה אעשה... ??? אני רוצה להתגבר על חרדת הנטישה. היא מחבלת לי בחיים באופן לא נורמלי . אני מרגישה שאפסו כוחותיי בכל פעם שזה קורה לי. אני רוצה להיות מסוגלת וחזקה להיות לבד.

שלום אני, הלב נחמץ לקרוא על מצוקתך הגדולה ועל התרפסותך בפני הבחור, אך מצד שני, את מועמדת טובה לפסיכותרפיה, משום שאת מקשרת בעצמך בין העבר וההווה וגם מודעת היטב לפער שבין רגשותייך הסוערים ובין הבנתך את מצבך המציאותי (ההכרה בכך שאת יכולה להסתדר בלי הבחורים שעוזבים אותך). אני ממליץ לך בכל לב לפנות לטיפול פסיכולוגי קודם כל כדי להקל על מצוקתך עקב הנטישה ושנית, לא פחות חשוב, כדי שלא תשדרי נואשות ונזקקות כאלו לבני זוגך, נואשות ונזקקות שעלולות להבריח אותם, להעמיד אותם מעלייך ולחבל שוב ושוב בדימוי העצמי שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com