מספר שאלות

1.האם מותר לפסיכותרפיסט המטפל בלקוחות בקליניקה פרטית לדבר על מטופליו במסגרת הדרכת מתמחים (לפסיכולוגיה/עו"ס/פסיכותרפיה) במרפאה ציבורית שבה הוא מתפקד כמדריך? 2. עד כמה קיימת "שמירה" על זהות מטופלים במרפאות ציבוריות בעת הדרכת מתמחים בפסיכלוגיה קלינית שלא קשורים בשום דרך למטופל במקרם בהם המטופל מקבל טיפול במרפאה ? 3.האם הדרכת מתמחים היא צורך חיוני שבמסגרתו מותר למטפל לחשוף חלק מפרטי המקרים שהוא מטפל בהם ?

שלום מוטי, 1.האם מותר לפסיכותרפיסט המטפל בלקוחות בקליניקה פרטית לדבר על מטופליו במסגרת הדרכת מתמחים (לפסיכולוגיה/עו"ס/פסיכותרפיה) במרפאה ציבורית שבה הוא מתפקד כמדריך? - שאלה מעניינת. לפחות לא באופן שיזהה אותם, כמובן. 2. עד כמה קיימת "שמירה" על זהות מטופלים במרפאות ציבוריות בעת הדרכת מתמחים בפסיכלוגיה קלינית שלא קשורים בשום דרך למטופל במקרם בהם המטופל מקבל טיפול במרפאה ? - ככל הידוע לי, וגם מניסיוני בעבודה במרפאה ציבורית, לא רק מתמחים אלא גם סטודנטים יכולים לעיין בתיקי מטופלים וגם משתתפים בישיבות צוות בהן זהות המטופל חשופה. עם זה, חלק מהקוד האתי המחייב גם סטודנטים ומתמחים כולל שמירה על סודיות באשר לזהות המטופל בפני גורמים חיצוניים למרפאה. 3.האם הדרכת מתמחים היא צורך חיוני שבמסגרתו מותר למטפל לחשוף חלק מפרטי המקרים שהוא מטפל בהם ? -ברור, שהדרכת מתמחים היא צורך חיוני. אני מתאר לעצמי שאתה שואל האם חשיפת המקרים חיונית להדרכה. התשובה היא שלא ניתן להכשיר מטפל "על יבש", כלומר, רק על סמך חומר תיאורטי ויש לחשוף אותו למטופלים אמיתיים, לא רק אלה בהם הוא מטפל אלא גם למטופלים אחרים. הנחת העבודה היא, כאמור, שגם הסטודנטים והמתמחים מתחייבים לשמור על חיסיון המטופלים כלפי גורמים חוץ-מרפאתיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com