זולגות הדמעות מעצמן

שלום רב, אני בן 37 וסובל מתופעה שאקרא לה "זולגות הדמעות מעצמן" - במצבים הכי פשוטים ביום-יום שבהם מעורב רגש, עיני מתמלאות דמעות (ולעיתים גם זולגות) וקולי נשבר. זה יכול לקרות בשיחה עם עובד או עמית, משמיעת "התקווה" לפני אירוע ספורט, מדיווח מרגש של כתב טלוויזיה, ממשהו מיוחד שהילדים שלי עושים. כמעט לא עובר יום שאני למגיע למצב כזה - כמובן שבתקופה כזאת (עת מבצע "עופרת יצוקה" בעזה) המצב קשה יותר. יצויין בנוסף שאני מטופל במינון מאד נמוך של דפלפט (250 מ"ג ליום) למניעת מיגרנות. ברור לי שבסה"כ זה לא דבר רע כ"כ שאני רגיש ו"מצליח" להיות מחובר לרגש שלי אבל כמו בכל דבר יש שאלה של מינון - ורגישות היתר הזאת בפירוש פוגעת באיכות חיי. אני רוצה לטפל בבעיה הזאת ולא יודע מאיפה להתחיל - מעולם לא דיברתי אם פסיכולוג, פסיכיאטר, פסיכוטאפיסט וכו'.. ולכן יודע איך התחיל לטפל בנושא. כל עצה תתקבל בברכה.

שלום מושיקו, קראתי בתשומת-לב את פנייתך והיא אכן נוגעת ללב. אם אתה אכן מרגיש שרגישות היתר שלך פוגעת באיכות חייך, ישנם אמצעים כימיים להפחיתה ע"י נוגדי דיכאון בעיקר ממשפחת ה-SSRI (למשל, ציפרלקס). למעשה, גם הדפלפט שאתה מקבל כיום משמש גם כמייצב מצב רוח ואמור להשיג אפקט דומה, כך שאתה יכול להתייעץ עם פסיכיאטר האם להוסיף תרופה נוגדת דיכאון או להעלות את המינון של הדפלפט. מעבר לכך, רב הנסתר על הגלוי ואינני יודע כיצד רגישות היתר פוגעת באיכות חייך. האם אתה רק רגיש או גם פגיע ביחסים בין-אישיים? איזו השלכה יש לדבר על יחסיך עם אנשים? וכיו"ב שאלות שיש לברר בשיחה פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

קודם כל תודה על התייחסותך המהירה, אני מניח שהעצות בנוגע לנוגדי דיכאון נוגעות להשפעות שלהן בכלל ולאו דווקא בגלל שהתופעה שאני מתאר קשורה לדיכאון - איני חושב/מרגיש שאני סובל מדיכאון. האם תוכל להסביר לי מאיפה מתחילים? איזה סוג רופא/מטפל אני צריך (פסיכיאטר, פסיכוטראפיסט או משהו אחר?) ואיך בוחרים כזה - אני ממש לא יודע אם הצעד הבא שלי צריך להיות שיחה עם רופא המשפחה שלי או עיון בדפי זהב...