עצבנות על גבול טירוף

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

09/01/2009 | 16:45 | מאת: א

אני מודע לזה שבאופיי אני "פתיל קצר". ובעבר טופלתי עם כדורים נגד דיכאון. הכדורים הפכו אותי לאימפוטנט עם אדישות לחיים בכלל ולכן הפסקתי אותם לפני מספר חודשים. לאחרונה המצב החריף ולפני יומיים קרה משהו שלעולם עדיין לא קרה, זרקתי את השלט רחוק בחוזקה על הפלסמה. במסך הפלסמה נפער חור ויצא הרבה עשן וניצוצות ואחרי שהבנתי מה עשיתי (אני לו וונדאליסט) , דפקתי את הראש בקיר מספר פעמים עד שהשכנה דפקה בדלתי לבדוק מה קרה. זה קרה אחרי שפרסומת מסויימת עיצבנה אותי במיוחד. אני בכלל מעוצבן מפרסומות בטלויזיה ,גם כאשר אני לא צופה בהן אלא שומע אותן ברקע. כאן נדלקה אצלי נורה אדומה . לפני מספר ימים בעטתי בקיר לאחר שהברז (לא הכי תקין) במקלחת נפתח בזמן שאני לחצתי שהטוש יעבוד ,זה קרה כבר מספר פעמים עד שלא הייתי יכול לעבור על זה בשתיקה. אני אדם אינטילגנטי ,אבל לצערי מאוד עצבני ותוקפני וחושש לפגוע במישהו שעלול ליפול לידיים שלי. איך אתה נוהג לטפל באנשים במצבי ? אני לא עובד כרגע ולא הולך לי כלום בחיים ואני מיואש. לפעמים אני מרגיש שאני עומד להשתגע ולאבד שפיות. האם אני על סף התמותתות עצבים (מה זה בדיוק)? אני חייב סיוע מאדם מקצועי -לאן לפנות ? אני מפחד לספר את המקרים לפסיכיאטר מחשש שיום אחד יאשפזו אותי אישפוז כפוי (לאחר תקיפה או גרימת נזק למשל).

לקריאה נוספת והעמקה
10/01/2009 | 10:08 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום א', אני מצטער לקרוא על המצוקה הקשה שבה אתה נמצא ועל התחושה שאתה מאבד שליטה. נוגדי דיכאון מהסוג שקיבלת אכן עוזרים להתפרצויות זעם בלתי נשלטות ובשלב ראשון אני מציע לך לחזור אליהם. יש כיום כל מיני "טריקים" לעקוף את תופעות הלוואי של הפגיעה בתפקוד המיני ובשיקולי עלות-תועלת, במצב שאתה מתאר שווה גם לסבול את ה"אדישות". אפשר להוסיף ויאגרה או תרופה דומה לפני קיום מגע מיני או אפילו אוננות, אפשר לקחת חופש מהתרופה יום בשבוע בלי לפגוע ביעילותה ולפעמים הדבר מקל על תופעות הלוואי, יש תרופות שפוגעות יותר ויש תרופות שפוגעות פחות. צריך להתאזר בסבלנות ולהפקיד את עצמך בידי פסיכיאטר שאתה סומך עליו. אף פסיכיאטר פרטי לא ינקוט יוזמה ויאשפז אותך בניגוד לרצונך במצב שאתה מתאר, לפחות לא בשלב הזה. במקביל, הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לפרוק את המתח העצום העומד מאחורי אותן התפרצויות ואולי גם ללמוד טכניקות של שליטה עצמית. שוב, אני ממליץ בהקשר הזה על ספרה של תמי רונן "תושיה נלמדת ושליטה עצמית" בהוצאת פפירוס, אם כי אני מבין שהוא אזל מהשוק, אבל אולי בהוצאת פפירוס יכולים לעזור לך. זה לא תחליף לטיפול אך בהחלט יכול לתת לך כמה רעיונות. דבר ראשון - פנה לפסיכיאטר (עדיף פרטי). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

מנהל פורום פסיכותרפיה