דיכאון מג'ורי ובכי

אני סובלת מדיכאון מג'ורי כבר למעלה מ-20 שנה. הדיכאון שלי לא היה מתבטא בבכי רב או לא נורמלי יחסית לאדם רגיל שאינו בדיכאון. בתקופה שלקחתי כדורים בעיקר לוסטראל ,לא הייתי מסוגלת לבכות למרות שמאוד רציתי לפרוק את המועקה והרגשות. זה לא שלקחתי מינון גבוהה , במשך כל אותם שנים ,אפילו לא הזלתי דמעה אחת מתוך רגש כלשהו (אין לי בעיה בשק הדמעות). שבוע שבועיים אחרי שהפסקתי את הכדורים הייתי בוכה מידי פעם וזה היה די מקל. האם מצב שבו אין אפשרות לפרוק רגשות ע"י בכי בתקופה בה נוטלים כדורים היא רצוייה ולא פוגעת במשהו אחר? אשמח להסבר

שלום נעמה, תרופות נוגדות דיכאון בכלל, ו-SSRI בפרט, יוצרות "אדישות" שהיא בדרך-כלל מבורכת לגבי מי שנמצא בדיכאון ומאוד פגיע ובעל "עור פסיכולוגי" דק ברוב המקרים. אפקט זה מנוגד לצורך לבכות. לא בכל המקרים הוא מונע בכי כמו שאת מתארת, אך זה עלול לקרות. השאלה היא האם זה בהכרח רע? או במילים אחרות, האם הצורך שלך לפרוק את הדיכאון בבכי הוא בהכרח טוב, בעיקר בדיכאון ממושך כל כך? את לא כותבת האם ניסית במהלך כל השנים גם טיפול פסיכולוגי ובאיזו גישה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com