קצת בלבול..

שלום, אני בת עשרים ושבע סטודנטית שנה א" אשתדל לקצר וסליחה מראש נטו אני בטיפול כבר ששה חודשים הגעתי כדי להבין למה לא סבלתי לחיות עם אמא ובתוך הבית וחיפשתי בריחות..וזה גרם גם לגלות עוד דברים עליי שתקועים בחיים שלי,וכן הצלחתי במידה מסויימת בטיפול,בינתיים אני נפגשת עם הפסיכותרפיסתית פעם לחודש (בעייה כלכלית), קשה לי למקד את השאלה בצורה נכונה כדי לקבל מענה נכון,אבל איך אני אדע או ארגיש שהטיפול כן עוזר לי ושהמטפלת היא כן מספיק נותנת מעצמה ועושה את זה בצורה נכונה? אציין שאני מטופלת דרך קופת חולים כללית. אני בתור מטופלת מרגישה הרבה שתיקות במהלך הפגישה שלנו (לחכות לי להעלות נושא.. במקום לזרז עניינים ולדאוג שהיא לא תפספס עניין כלשהו אצלי)וזה מעצבן ומלחיץ לפעמים. איך לגרום לה לעזור לי יותר (לדוגמה באיך להתחיל קשר זוגי)? שאלה אחרונה,האם זה נכון להישאר בטיפול ולקחת את המטפלת כמורת דרך לחיים(מכאן אני יכולה להמשיך הלאה לבד עם החוכמה שרכשתי בחיים ומהטיפול).? או שזה אינדיבדואלי,ואין שום רע בזה! מקווה להבנה ותגובה מספקת תודה רבה.

שלום דינה, את מציגה מצב קצת בעייתי. פגישות אחת לחודש אינן מהוות תהליך טיפולי משמעותי בעיניי. מטפל אינו צריך להוות "מורה לחיים", אלא מטרת הטיפול צריכה להביא אותך להיות מסוגלת לסמוך על עצמך ועל האינטואיציה שלך. זה תהליך אינטנסיבי וארוך למדיי, שכאמור, פגישות אחת לחודש אינן מספיקות לו. את תוכלי לדעת אם הטיפול עוזר לפי מידת ההבנה של המטפלת אותך. במלים אחרות, אם את מרגישה שהמטפלת מבינה אותך ומהווה מקור לתמיכה רגשית, כנראה שאת במקום הנכון. אינני יודע איפה את לומדת, אך באוניברסיטאות, למשל, יש שירות ייעוץ פסיכולוגי לסטודנט הניתן במחיר סמלי ממש. יכול להיות גם שבמרפאת חוץ פסיכיאטרית בבית חולים כללי תוכלי לקבל טיפול מסודר ע"ח קופת חולים ואולי במרפאה לבריאות הנפש של קופ"ח עצמה. קשה לי להאמין שתהליך משמעותי יכול להתקיים בתדירות של פעם בחודש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

שלום שוב, האמת אני כן כבר סומכת על עצמי במידה רבה יותר ומחוברת לעצמי הרבה יותר בתקופה הזו מאשר שהייתי לפני הטיפול,המחשבות המעוותות שגרמו להתנהגות קיצוינית (עם אמא) השתנו לחלוטין וזה מדהים ואני מרוצה מאד. המטפלת העבירה מסר שאני צריכה תמיכה מסויימת בתחילת דרכי בלימודים(אובחנתי לאחרונה כלקויית למידה וקשה לי יחסית בלימודים) ,כל עוד אני לא מסכימה לפנות למוסד אחר (שהוא יותר זול)וטענה גם אם ניפגש פעם לחודש זה כן יעזור לי,אתה חושב שכן צריך להמשיך בדרך הזו בינתיים עד שאחליט אחרת..או שחבל גם על הפגישה הזו (פעם בחודש)? בתחושה הפנימית שלי אני צריכה את התמיכה הרגשית שלה וגם אם זה פעם או פעמיים בחודש, מה דעתך?