התקרחות כמקור לדכאון

גידי שלום, חבר טוב שלי (בן 30) כבר לאורך שנים מתוסכל מהעובדה כי הוא מקריח: הוא מתעסק בזה יום ולילה, מדוכא מזה, מגדיר את זה כסיבה לחוסר ההצלחות שלו וכמה שמפריע לו להיות מאושר. כעת, הוא שוקל ברצינות לעשות השתלת שיער מורכבת בחו"ל ואני חושש שיש כאן בעיה פסיכולוגית שלא תיפתר בהשתלה. מעבר לכך יש עוד דברים שמפריעים לו ואני חושש שיקבלו משקל גדול יותר אם בעית השיער כן תיפתר.האם זה נשמע לך כבעיה? חשוב לי לציין כי האפשרות ללכת לפסיכולוג לא באה בחשבון מבחינתו כי היא לא תורמת לשינוי המראה החיצוני שלו (לדבריו). איך עוזרים למישהו שלא רוצה עזרה? אשמח לשמוע את דעתך בנושא תודה אייל

שלום אייל, אני לגמרי מסכים איתך. אין ספק שיש כאן בעיה פסיכולוגית עמוקה הדורשת טיפול, אך צריך כוחות נפש רבים כדי לפנות לטיפול. התקרחות, ופגמים פיזיים אחרים, עשויים להיות מקור לדכדוך, אך דווקא הפתרון הפיזי של הבעיה עלול להחמיר את הבעיה הנפשית: http://www.giditherapy.com/plastic.html לאנשים שאין להם כוחות אגו מספיקים נוח יותר להאחז בפגם גופני ספציפי ולחשוב שאם הוא יבוא על פתרונו, הרגשתם תשתפר. לכן, חשוב מאוד, לפני כל טיפול קוסמטי/פלסטי כזה לעבור גם הערכה פסיכולוגית. רופאים פלסטיקאים אמורים להפנות לטיפול פסיכולוגי במקרים כאלה, אך נדמה לי שמשתילי שיער למיניהם לא נוהגים לעשות כן, מה גם שאז יאבדו אפשרות להרוויח כסף רב. השאלה איך להפנות לטיפול פסיכולוגי אדם שאינו מעוניין בטיפול כזה היא שאלה מורכבת מאוד והתשובה עליה עצובה למדיי. כפי שכתבתי כאן כמה פעמים, במקרים רבים קבעו אצלי פגישה בני משפחה עבור יקיריהם, אשר כלל לא הגיעו לטיפול בסופו של דבר. כל עוד לא מדובר במצב פסיכוטי של ממש ובסכנה של האדם לעצמו או לסביבתו, לא ניתן לכפות טיפול (אשפוז) על אדם. ייתכן שלאחר שחברך יעבור שורה של טיפולים פיזיולוגיים בבעיותיו השונות, ויראה שהוא נשאר מדוכדך, הדבר יגרום לו לפנות לטיפול פסיכולוגי בסופו של דבר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com