דאגה לילדי אחותי ולאחותי

האחינית שלי בת 26 תמיד לא הסתדרה עם האמא שלה בגיל צעיר שהיתה בת 14 האם(אחותי) נהגה באלימות והכתה את הילדה נשכה אותה איימתי על אחותי שאם תכה שוב התלונן במשטרה . האחיינת תמיד התרחקה מאמא.3 שנים גרה ברמת אביב טיפלה בילדה ולמדה באוניברסיטה .שנה וחצי גרה בחול,חזרה לפני חודש לארץ ובאה לגור עם ההורים עד שתמצא עבודה..בחודש זה אחותי רבה כל הזמן עם הבת מקללת אותה קללות שתחלה במחלות שלא תלד ילדים וכו.לא פינתה לה מדף בארון להשים בגדים. מחטת לה בארגז הבגדים,אחינתי מצא עבודה בחול והיתה צריכה לטוס לפני שבועים שוב אחותי רבה איתה שתישאר לעלה לתורה של אחיה ושוב ריב וצעקות.הילדים האחרים גם מפוחדים בני 13,18 האבא לדברי הבת לא יכול לעזור הרבה, אח אחד בחול משתדל לא להתערב ואח אחד הילד הטוב של האמא..אנחנו המשפחה לאור ההתפתחות האחרונה לפי השיחות עם הבת יודעים שהאחות זקוקה לטיפול או יעוץ ולא יודעות איך להגיד לה.לבוא לביתה יכולה לסלק אותנו,לבית קפה קשה להביאה.האם כדאי לפנות לרווחה?היא יכולה להכחיש, הילדים בני 12 ו18 יפחדו לספר יתכן שיש היום פחד מהאם ולא ידוע לנו האם מכה אותם.הבת בת 26 בורחת מהארץ אבל יתכן שהאחים גם סובלים. אבקש את עצתך בדחיפות

שלום שרית, מעל לגיל מסוים מגורים בבית ההורים (גם אם הוא הרבה יותר נורמטיבי מהבית שאת מתארת) מעודדים התפתחות של הפרעות נפשיות: http://www.giditherapy.com/dpd.html הדברים נכונים פי כמה וכמה כשמדובר בהתנהגות כה מופרעת של אחותך כלפי ילדיה. לגבי האחיינית בת ה-26 הצעד המיידי הוא לעזוב את הבית ולפנות במקביל לטיפול פסיכולוגי על מנת לתקן את הנזקים שכבר נעשו. הבחור בן ה-18 גם הוא ייצא מהבית בקרוב לשירות צבאי והייתי ממליץ דווקא על שירות רחוק מהבית שיהווה מסגרת חלופית שבה יוכל לקחת פסק-זמן. מצבו של הילד הקטן הוא החמור ביותר ואינני רואה מנוס מפנייה לרווחה. יש להם שיטות משלהם לתחקר את האם גם אם היא תכחיש (למעשה, ברוב המקרים ההורים מכחישים). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com