חוטפת דיכאון ממקום ללא אנשים.

מדוע ,מאז שאני זוכרת את עצמי -עצוב ומדכא לי במקומות שקטים ? .אני חייבת לגור במקום רועש וסוער והומה אדם . ואם יוצאים לבילוי או חופשה למקום שקט-אני מרגישה מדוכאת מאד. הענין הוא שיותר ויותר קשה למצוא מקומות סוערים-חוץ ממרכזי הערים .כמעט כל הערים מאד שקטות ואין יותר ילדים שמשחקים ברחובות.יוצא לי ליסוע הרבה במסגרת תפקידי -ורוב המקומות כאמור-שקטים וללא תפאורה אנושית. אני אוהבת מאד לבלות עם עצמי -אך חייבת לשמוע ברקע קולות ורעשים אנושיים! האם יש אפשרות להתגבר על הבעיה-כיון שלא תמיד אני מצליחה לסדר לעצמי תנאים מתאימים -ומיד אני חשה דיכאון -קשה לי עם זה מאד מאד.

שלום צופיה, את מתארת דיכאון שקשור לחרדת נטישה. המקומות השקטים מתקשרים לפחד להיות לבד, שהוא פחד מאוד קמאי שהרבה ילדים סובלים ממנו. ראשית, אפשר להתחיל טיפול תרופתי שיעזור לך להיות גם במקומות שקטים שאינם הומי אדם. שנית, זכותך לבחור מקומות הומי אדם עד כמה שהדבר אפשרי. דבר נוסף שאת יכולה לעשות הוא לפנות לטיפול קוגניטיבי שבו יזוהו המחשבות המפריעות לך כשאת במקום שקט וייערך ניסיון לשנותן. כמובן, אפשר לחזור לילדות במסגרת טיפול פסיכודינאמי ולגלות מה היה קשה כל כך להיות לבד, אך זה הטיפול הארוך ביותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com