אמא חטטנית

שלום גידי, אני בחורה בת 28 ולאחרונה חזרתי לבית אמי. תמיד חשדתי שהיא מחטטת לי בחפצים שלי, כי היא היתה נוהגת לעשות זאת כשהייתי עוד נערה ונהגה לעשות זאת לאבי (הם כבר התגרשו מאז). היא מחטטת לי בניירת, נכנסת לדפי האינטרנט אליהם נכנסתי (מי יודע? אולי היא עוד תראה את ההודעה הזו) והבוקר אפילו תפסתי אותה מחטטת לי בפלאפון! הבעיה איתה שאם אני אתעמת איתה בנושא, היא תתחיל לצרוח אלי ולהתנהג בעויינות. כרגע אני גרה אצלה ולא יכולה להתמודד עם זה. אני מקווה בקרוב לעבור למקום משלי. בינתיים, מה עושים? אני מרגישה רדופה! תודה

נשמע מצב קשה מאוד, במיוחד שזה נמשך כבר מספר שנים, כפי שאת מתארת. קודם כל את צריכה לטפל בעצמך, זאת אומרת, לא לתת למה שקורה לדרדר לך את המצב הנפשי. נשמע שאמא שלך במצב נפשי קשה בעצמה, ואת צריכה להיזהר לא לספוג את ההתנהגויות הקשות האלה. כדאי מאוד שתלמדי להבין את ההתנהגויות האלה בשביל זה. תהליך הלמידה יכול להיות קריאת ספרים מהקגוריה של עזרה עצמית או פסיכותרפיה עם פסיכותרפיסט שאת מרגישה שהוא מבין אותך. אחר כך, כשתדעי בוודאות שאת לא בסיכון, כדאי לך לעזור לאמא שלך להיגמל מה"מחלה" שלה, בצורה עדינה - כאילו היא ילדה קטנה שלא מבינה את עצמה. סה"כ נשמע שהיא לא ממש מודעת לעצמה.

שלום לירי, יקירתי, אין סיכוי שאמך תשתנה והמלצתי החד-משמעית היא לעזוב את הבית ויפה שעה אחת קודם. אנו יודעים ממחקרים שמגורים בבית ההורים בגיל מבוגר מעכבים את ההתפתחות ופוגעים בבריאות הנפשית: http://www.giditherapy.com/dpd.html . במחקר הנ"ל שנערך על סטודנטים לתואר ראשון בגיל הרבה יותר צעיר מצאנו שאלה שגרים בבית הוריהם מצבם הנפשי חמור יותר מבחינות שונות מאלה שעזבו את הבית. לדעתי, גם אם הדבר דורש שינוי דראסטי בסדר העדיפויות שלך, עלייך לעזוב את הבית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

תודה על התגובות, אלישבע וגידי. אני רוצה להבהיר שבמהלך 4 שנות לימודיי באוניברסיטה, חייתי מחוץ לבית. עכשיו אני בתקופה בה נגמרה לי השכירות ואין לי איך לממן שהייה מחוץ לבית, כי אני בתהליכי חיפוש עבודה בתחום שלי. המצב הזה לא פשוט לי, קשה להתראיין ולשדר בטחון עצמי במצב הזה.